חלוקת קרקעות ליוצאי צבא

קוד: ביאור:במדבר כו2 בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

אחד העקרונות של כלכלת התורה הוא חלוקה שווה של קרקעות, השייכות לצמיתות לבעליהן הראשונים (ע"פ דין היובל). אבל למי בדיוק מגיע לקבל קרקע?

דין חלוקת הקרקעות נזכר לראשונה בספר במדבר. קודם-כל נאמר שיש לערוך מפקד:

ובהמשך נאמר, שאותם אנשים שהשתתפו במפקד, הם הראויים לקבל קרקע:

אם כך, תנאי הזכאות לקרקע כתובים בפסוק 2. אבל מה הם בדיוק? ניתן לקבוע תנאים רבים על-פי אותו פסוק:

1. ניתן לפרש, שכל אחד מ"בני ישראל" (כלומר, גברים מעם ישראל), שהוא בן 20 ומעלה, זכאי לקרקע. אולם לפי זה, לא ברור מדוע הפסוק מוסיף את המילים "כל יוצא צבא בישראל"?

2. ניתן גם לפרש, שרק גברים בגיל צבא - 20 עד 60 - זכאים לקרקע, ולא גברים מעל 60, ולכן נאמר "כל יוצא צבא"; אולם, אם המטרה היא לקבוע גבול עליון לגיל, מדוע לא נזכר גבול זה בפירוש?

3. לענ"ד, מסתבר יותר לפרש, שהגורם הקובע הוא התנאי הנזכר בסוף הפסוק - כל יוצא צבא בישראל (והמילים "מבן עשרים שנה ומעלה" נועדו ללמדנו, שהגיוס לצבא צריך להתחיל מגיל 20). ישנן כמה ראיות לפירוש זה:

לפי זה, בימינו ראוי לחלק קרקעות לכל מי שמילא את חובתו למדינה ושירת בצבא - בין אם הוא איש או אשה, יהודי או לא יהודי, צעיר או מבוגר; כל יוצא צבא בישראל

מקורות ופירושים נוספים

המאמר מסתמך על פשוטו של מקרא, שלפיו ארץ ישראל נתחלקה לבאי הארץ - לאותם אנשים שנספרו לפני הכניסה לארץ. אולם חכמי התלמוד הביאו גם אפשרות אחרת; ראו ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ או לבאי הארץ נתחלקה הארץ?

בתקופת יהושע, לא היו נכרים בצבא הישראלי. למרות זאת, עם ישראל נתן קרקעות לאנשים ששיתפו עמו פעולה. כך הבטיח משה ליתרו חותנו, שנתן לו ייעוץ אירגוני במדבר, במדבר י32: "וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ, וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ"; וכך עשו, שופטים א16: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם".


תגובות