מה המדינה באמת חייבת לאזרחיה?

מאת: אראל

אל:

נכתב ב: 14:24:30  01.12.2005, כתוספת/תגובה ל: כלכלה - כסף ועבודה


[התוכן של מאמר זה הועבר גם כשיעור ביום העיון הרביעי לתורה ומדע במכון לב, ביום שלישי כ"ג בשבט ה'תשס"ו. ניתן להוריד את התקציר , המצגת , וההקלטה - 6.7 מ"ב]

שתי טענות מנוגדות

בשנים האחרונות קראתי מאמרים רבים העוסקים בחברה וכלכלה , שהתפרסמו במקומות שונים . חלק גדול מהמאמרים הללו הסתמכו על אחת משתי טענות יסוד מנוגדות:

שתי הטענות מנוגדות, ובכל-זאת שתיהן נראות נכונות. האם אפשר להכריע ביניהן?

מה אומרת התורה

מה הקשר בין חזרת הקרקעות לבין היציאה לחופשי?

  1. הקרקע מספקת לאדם מקור פרנסה קבוע; אדם שיש לו קרקע, יכול לצאת כל בוקר לעבודה בשדה, ואם הוא זוכה לברכת ה' - הוא יכול לספק לעצמו לפחות את צרכי הקיום היסודיים; הוא אינו תלוי במעסיק שיכול כל רגע לפטר אותו.

  2. הקרקע היא למעשה עסק עצמאי - אדם שיש לו קרקע, יכול לעשות בה כרצונו, הוא אינו חייב להשכיר את עצמו לעבודה אצל אדם אחר.

פרק כה בספר ויקרא מפרט מצוות רבות שמטרתן לשמור על עצמאותם של האזרחים, כמו - יובל, איסור ריבית, מגבלות על העסקת עבדים - ובסופו נאמר (ויקרא כה 55): " כִּי - לִי בְנֵי - יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים - עֲבָדַי הֵם , אֲשֶׁר - הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה ' אֱלֹהֵיכֶם ": בני ישראל הם עבדי ה', ה' הוציא אותם מעבדות לחירות, ואין זה ראוי שהם יהיו שוב עבדים לבשר ודם.

איך מיישמים בימינו

היישום המדוייק ביותר של עקרונות אלה הוא, לחלק מחדש את קרקעות המדינה לכל האזרחים 2 . יישום זה עלול ליצור בעיות רבות , כגון :

ניתן לקיים דיון בשאלה - האם המדינה צריכה להתערב בנושאים אלה, או שעליה לחלק את הקרקעות לאזרחים ולהניח לכוחות השוק לקבוע את פיזור האוכלוסיה ואת הייצור החקלאי באופן חופשי. אולם, בינתיים ההנחה המקובלת היא, שהמדינה צריכה להתערב בנושאים אלה ולשם כך עליה לפקח על השימוש בקרקעות. פיקוח ברמה זו או אחרת מקובל בכל המדינות המתקדמות בעולם. במאמר זה אנסה להציע יישומים מתונים יותר לעקרונות הכתובים בתורה, יישומים שאינם דורשים שינוי בהנחות היסוד של המדינה המודרנית.

על-פי ההלכה, מותר למדינה להלאים קרקעות לצורך שימוש ציבורי, אך עליה לתת פיצוי הולם לבעלי הקרקעות (כפי שכתב, בנושא קרוב, הרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ד, הלכות ה-ו: " ולוקח השדות והזיתים והכרמים לעבדיו , כשילכו למלחמה ויפשטו על מקומות אלו , אם אין להם מה יאכלו אלא משם , ונותן דמיהן -- שנאמר " ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם , הטובים -- ייקח ; ונתן , לעבדיו " ( שמואל א ח , יד ). ").

מכיוון שהמדינה בימינו שולטת למעשה ברוב הקרקעות בארץ ישראל, הרי שכל אזרח זכאי לקבל מן המדינה פיצוי הולם בתמורה לקרקע שהמדינה הפקיעה ממנו. אמנם אף אחד לא יודע איזו קרקע בדיוק שייכת לו, אולם מבחינה עקרונית אין לכך חשיבות, כי לכל אחד יש זכות לקרקע כלשהי, וכמעט כל הקרקעות נמצאות בשליטת המדינה.

מה יכול להוות פיצוי הולם לקרקע? בסעיף הקודם ראינו, שהבעלות על קרקע נותנת לאזרח חופש, בשתי דרכים עיקריות (מקור פרנסה קבוע, ועסק עצמאי); פיצוי הולם להלאמת הקרקע צריך להחזיר לאזרח את החופש בשני עניינים אלה : ( להמשך לחצו כאן )


הערה 1: סיפור: בעקבות ההחלטה של רשת " סופרפארם ", שלא לאפשר לקופאים לשבת בזמן המשמרת , פתחו הארגונים החברתיים במאבק על " זכות הישיבה "; בסופו של המאבק הושגה פשרה - רשת " סופרפארם " התחייבה לשים שטיח בעמדת הקופה, שהעמידה עליו נוחה יותר. לפני זמן - מה דיברתי עם שני קופאים בסניף של "סופרפארם" ושאלתי אותם מה דעתם על העניין - הם אמרו "השטיח סתם מפריע לנו, אנחנו מעדיפים לעמוד על הרצפה, זה יותר נוח ויותר יעיל מאשר לשבת או לעמוד על שטיח. הבעיה העיקרית שלנו עם סופרפארם היא שהמשכורת מגיעה רק באמצע החודש; הנושא של הישיבה בכלל לא הטריד אותנו והמאבק סתם גרם לנו נזק"; ואם כך הדבר במאבק שנעשה ע"י גופים פרטיים - קל וחומר כשהמדינה מנסה להתערב  

הערה 2 : המושג "אזרח" משמעו - אדם שיש לו זכויות ידועות בארץ ("זכויות אזרח"); בזמן התורה, רק בני ישראל היו "אזרחים" בארץ ישראל; בימינו, מדינת  ישראל החליטה להעניק זכויות אזרח גם למיעוטים שאינם מעם ישראל; יש אנשים החולקים על קביעה זו, אך זהו נושא שראוי למאמר נפרד. במאמר זה אשתמש במושג המקראי "אזרח", מושג שכל קורא יכול לפרש על-פי השקפת עולמו  

תגובות