אחת הסיבות שמרתיעות נשים בגיל צעיר להתחתן היא העובדה שלאחר החתונה הן יצטרכו לכסות את השיער.

לכסות את השיער זה לא דבר קל, כי במשך הרבה שנים האישה מתרגלת למראה מסויים שלה, ופתאום היא צריכה להתרגל למראה חדש. זה גם פחות נוח לכסות את השיער מאשר ללכת ללא כיסוי.

לכן, באופן טבעי הדבר גורם לנשים בתת-מודע או במודע לרצות לדחות את החתונה ולהשאר בקשר של חברות.

האם כיסוי הראש הוא חובה מהתורה?

בתורה אין מצווה מפורשת שאומרת שהאישה חייבת לכסות את ראשה לאחר הנישואין.

המקום היחידי בתורה בו מוזכר הנושא של כיסוי ראש של אישה נשואה הוא במקרה שהכהן בודק האם האישה בגדה באיש שלה, ע"י המים המרים , ולפני שהיא שותה את המים, מוזכר שהכהן פורע את ראש האישה. ככתוב:

"והעמיד הכהן את-האשה, לפני ה', ופרע את-ראש האשה , ונתן על-כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא; וביד הכהן יהיו, מי המרים המאררים. והשביע אתה הכהן, ואמר אל-האשה אם-לא שכב איש אתך, ואם-לא שטית טמאה, תחת אישך--הנקי, ממי המרים המאררים האלה. ואת, כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת; ויתן איש בך את-שכבתו, מבלעדי אישך. והשביע הכהן את-האשה, בשבעת האלה, ואמר הכהן לאשה, יתן ה' אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת ה' את-ירכך נפלת, ואת-בטנך צבה. ובאו המים המאררים האלה, במעיך, לצבות בטן, ולנפל ירך; ואמרה האשה, אמן אמן"

(במדבר פרק ה' פס': יח'-כב')

מכאן למדו הפרשנים, שבמצב הטבעי לפי התורה אישה נשואה מכסה את ראשה, ורק במקרה חריג זה שהכהן בודק אם האישה בגדה בבעלה, רק אז יש להסיר את כיסוי ראשה. יש פרשנים שטוענים שהסיבה לכך היא שזה גנאי לאישה נשואה לגלות את שיערה, וזהו חלק מהעונש שלה.

לפי התורה רואים שגילוי ראש האישה נעשה כבר בהתחלה, עוד לפני שהכהן מברר האם האישה חטאה או לא, אם כך מה ההגיון להעניש אותה לפני שמבררים אם היא חטאה או לא?

התשובה לכך היא שמדובר באישה שהתייחדה עם אדם שהאיש שלה אסר עליה להתייחד איתו, ובכ"ז היא התייחדה. לכן, כיוון שהיא התנהגה בחוסר צניעות, זוהי צביעות מצידה לכסות את שיערה, ולכן מסירים את כיסוי-הראש שמסמל את צניעותה.

אך עדיין לא נמצאה חובה מפורשת בתורה לכסות את השיער.

מצד אחד רואים שאין מצווה מפורשת בתורה שאומרת שנשים נשואות צריכות לכסות את שערן, אך מצד שני יש כמה מצוות ואיסורים נוספים שבד"כ לא נידונים בהקשר זה, למרות שיש להם משקל חשוב.

בעשרת הדברות נאמר: (שמות כ' י"ג)

"לא תחמוד, בית ריעך; לא-תחמוד אשת ריעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכול, אשר לריעך ".

לאיש אסור לחמוד את אשת רעהו, אך טבע האדם הוא שהוא רוצה להכיר אישה. ואם לאישה לא יהיה שום סימן היכר בולט שהיא נשואה, אנשים יעברו בשוגג על איסור: "לא תחמוד אשת ריעך".

לגבי שאר הדברים שאסור לאדם לחמוד:בית רעהו,עבדו,שורו,וחמורו וכו', קל לאדם להזהר כי הוא יודע שמה שלא שייך לו, בוודאי שייך למשהו אחר, אבל נשים לפעמים יכולות להיות נשואות ולפעמים לא.

בנוסף, בתורה כתוב: " ולפני עיוור, לא תיתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד). מכאן שלנשים נשואות יש אחריות לא להוות מכשול בפני אנשים שאינם יודעים שהן נשואות. אמנם, אם הן לא מכסות את ראשן הן לא שמות מכשול, אבל אם הם היו מכסות הן היו מסירות מכשול מפני אותם אנשים, ולפי הנביאים רואים שראוי שכך יעשה :" ואמר סולו-סולו, פנו-דרך; הרימו מכשול, מדרך עמי." [ ישעיהו נ"ז י"ד].

בכל מקרה, סיבת כיסוי הראש אינה באה כדי להמעיט מיופייה של האישה, אחרת היה מקובל שנשים נשואות גם לא מתאפרות וכו'.

לסיכום, אישה נשואה שמכסה את ראשה עושה חסד עם אנשים שלא יודעים שהיא נשואה, לפי זה אין צורך לכסות לגמרי את השיער, אלא זה נועד רק כדי לציין שהיא נשואה, אולי במשך השנים נשים נשואות יחליטו שהן רוצות להראות זאת ע"י סימן אחר שבולט לעין.

ההסבר הבא לגבי כיסוי-ראש הוא לעיון בלבד, זוהי דעתי האישית, ואין לי שום סמכות לפסוק הלכה לפיה.

לפי דעתי, גילוי ראש האישה ע"י הכהן נעשה לצורך זיהוי האישה. התורה רצתה למנוע את האפשרות שנשים ,מ"טעמי צניעות", לא יאפשרו לכהן לזהות את פניהן, וכך נשים היו יכולות לשלוח את החברות שלהן במקומן אל הכהן, והאמת לא היתה מתבררת.

בתורה מסופר על שני מקרים בהם היה שימוש ב"צניעות" כדי לרמות.

  1. נשואי יעקב הראשונים. יעקב היה אמור להתחתן עם רחל לאחר 7 שנות עבודה בבית אביה- לבן. אך לבן דאג שביתו הבכורה, לאה, לא תתחתן ולכן נתן אותה ליעקב בחתונתו, במקום את רחל, ורק בבוקר יעקב גילה את התרמית, שאז זה כבר היה מאוחר.

כמסופר בבראשית כ"ט כ"ב-כ"ה: " ויאסוף לבן את-כל-אנשי המקום, ויעש משתה. כג ויהי בערב--וייקח את-לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא, אליה. כד וייתן לבן לה, את-זלפה שפחתו--ללאה בתו, שפחה. כה ויהי בבוקר, והנה-היא לאה; ויאמר אל-לבן, מה-זאת עשית לי--הלוא ברחל עבדתי עימך, ולמה רימיתני."

  1. כאשר רחל גנבה את 'התרפים' של אביה, היא שמה אותם בכר הגמל, והתיישבה עליהם, וכשאביה התקרב אליה היא אמרה לו שהיא מצטערת שהיא לא יכולה לקום בפניו "כי דרך נשים לי". כמסופר בבראשית לא' ל"ד-ל"ה: "ורחל לקחה את-התרפים, ותשימם בכר הגמל--ותשב עליהם; וימשש לבן את-כל-האוהל, ולא מצא. ותאמר אל-אביה, אל-ייחר בעיני אדוני, כי לא אוכל לקום מפניך, כי-דרך נשים לי"
  2. כאשר תמר כיסתה את פניה, כדי שיהודה לא יזהה שהיא אשת בניו וע"י כך היא יכלה לפתות את יהודה לשכב איתה. כמסופר בבראשית פרק ל"ח פס ' י"ב-ט"ז) " וירבו, הימים, ותמת, בת-שוע אשת-יהודה; ויינחם יהודה, ויעל על-גוזזי צאנו הוא וחירה ריעהו העדולמי--תמנתה. ויוגד לתמר, לאמור: הנה חמיך עולה תמנתה, לגוז צאנו. ותסר בגדי אלמנותה מעליה, ותכס בצעיף ותתעלף, ותשב בפתח עיניים, אשר על-דרך תמנתה: כי ראתה, כי-גדל שלה, והיא, לא-ניתנה לו לאישה. ויראה יהודה, ויחשבה לזונה: כי כיסתה, פניה. ויט אליה אל-הדרך, ויאמר הבה-נא אבוא אלייך, כי לא ידע, כי כלתו היא; ותאמר, מה-תיתן-לי, כי תבוא, אליי."

כדי למנוע מצב בו שוב הנשים ישתמשו ב"צניעות" כדי לרמות, ה' אפשר לכהן להסיר את כיסוי ראש האישה כדי לוודא שאכן בדובר באישה האמיתית. ולכן יש הגיון רב לעשות זאת בתחילת תהליך בירור האמת.

תגובות