מבבל עד הרמב"ם - התפתחות התפילה

מאת: מנחם צוקר

אל:

נכתב ב: 02:44:44  19.03.2006, כתוספת/תגובה ל: תפילה אל ה


[שיעור לשבת אחה"צ]

רקע

המרכז היהודי העתיק ביותר בגולה – הוא בבל.

תחילתו – בגלות הראשונה היא גלות יהויכין אח"כ גדל והתעבה בגלות צדקיהו עם חורבן בית ראשון.

לאחר פחות מ-70 שנה : הכרזת כורש אפשרה לרבים לחזור בפועל חזרו כ- 42,000 (הרוב נשארו). שיעור לשבת אחה"צ

בתקופת בית שני נמשכה העלייה בארץ.


שלשה מרכזים : בבל - ארץ ישראל - מצרים .


מצרים הושפעו – מתרבות יון – עסקו במסחר ומלאכה וישבו בערים הגדולות.

בבל – לא הושפעו מתרבות זרה- ישבו בריכוזים ועסקו בעבודת האדמה.


בשנת - 440 – 460 החלו רדיפות והצקות ליהודי בבל והחלה הגירה לכיוון הודו וסין ואח"כ לצפון אפריקה .


עד שנת 641 שולטים מלכי בית ססן הפרסיים - בבבל. תחילת תקופת הגאונים . קשה ליהודים.


הופעת האיסלם – בשנת 622 האיסלם בא לעולם.

שנת 638 החליף עומר משתלט על ירושלים . (מכריע את הביזנטים)

שנת 641 הערבים המוסלמיים ממגרים את ממלכת בית ססן וכובשים את עירק

וחלק מאירן .

החליף עומר המצביא הראשי של חילות האיסלם , מטה חסד ליהודי בבל.



כעת העומדים בראש יהדות בבל:

ראש הגולה – נצר בית דוד.

הגאונים – ראשי ישיבת סורא ופומבדיתא.


הגאונים :



  • הגניזה הקהירית – נמצאה בעליית בית הכנסת של עזרא – בפוסטאט , פרבר של קהיר . שם הורו תורה הרמב"ם וגדולים אחרים . הגניזה נמצאה בקצה עזרת הנשים ,אין בה דלת וחלונות וניתן להגיע אליה רק בסולם דרך פתח בתקרה (מלומד בשם שכטר הוציא 10,000 דפים משם והעבירם באנגליה)


    התפילה

    • בימי בית ראשון אין תפילות קבועות – אלא רק כאשר הציבור שרוי בצער.

    • לאחר חורבן בית ראשון משבטלו הקורבנות – החלו להופיע בתי כנסיות ותפילות. למשל בספר דניאל (ו,י"א) נאמר במפורש שהוא התפלל שלוש פעמים ביום.

    • בימי בית שני – חזרה עבודת הקורבנות וקבלו עליהם את התפילה. גם בבית המקדש היה בית כנסת (יומא ז,עמוד א').

    • אנשי הכנסת הגדולה תקנו – ברכות ותפילות קדוש היום בשבת וביום טוב והבדלות. וכן אמרו "מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים – תקנו 18 ברכות על הסדר. מגילה (י"ז, עמוד ב)

    • בית כנסת היה קיים כבר בתקופת בית שני , תוספתא סוכה(ד,ג).


    • לאחר חורבן בית שני – "ונשלמה פרים שפתינו" [הכנסת הגדולה] תקנו את הברכות שלפני קריאת שמע ולשאחריה ואת הברכות של תפילת העמידה.

    • הסנהדרין שביבנה – קבעו שלש תפילות בכל יום וכן השלימו בתפילת העמידה 18 ברכות- כפי שנהוג כיום.

    קביעת התפילה וקיבוע נוסחה – מנוגדים לכאורה לרוח ההלכה ( ברכות כ " ח , עמוד ב ') " העושה תפילתו קבע , אין תפילתו תחנונים " אולם בנסיבות שנוצרו הורה רבן גמליאל – נשיא הסנהדרין שבקיעת הנוסח יש חשיבות רבה בשמירה על אחדות האומה אחרי החורבן.


    • סידור רב עמרם גאון – סידור ראשון מלא .


    תפילה בע"פ או מתוך סידור

    רב יהודאי גאון (763) הוא הראשון המזכיר סידורים . הוא מתיר לחזן להשתמש בהם רק בימים שמרבים בתפילות , כגון ביום כיפור , אבל בימים אחרים על החזן להתפלל בע"פ . שהרי אמרו "כותבי ברכות כשורפי תורה". (תוספתא לשבת).

    אולם אח"כ איסור זה נתבטל.


     

  • תגובות