אתגרים לעתיד - ללמוד מאבא

אבא ז"ל היה אדם מאד מיוחד עבור כל מי שהכיר אותו - משפחתו הקרובה והרחוקה, חבריו לטיולים בארץ, חבריו במפעל "חישולי כרמל", ואפילו הלקוחות של המפעל בחו"ל. חבריו לעבודה אמרו ש" אומרים שלכל אדם יש תחליף, אבל אבא שלכם הוא האדם הראשון שאין לו תחליף "; אמרו שהוא " אחד מדור הנפילים שהולכים ונעלמים "...

כשאדם כזה עוזב את העולם, הדרך היחידה להתנחם היא להמשיך את דרכו - ללמוד וליישם לפחות חלק מהתכונות המיוחדות שלו. הנה רשימה חלקית של תכונות כאלו:

בעבודה

• אבא הגיע לתפקיד בכיר ב"חישולי כרמל" - ראש המשרד הטכני וסמנכ"ל פיתוח. למרות תפקידו הבכיר, תמיד נשאר צנוע ועניו, ודיבר עם כולם "בגובה העיניים" - מפועלי-הייצור ופועלי-הניקיון ועד המנכ"ל.

• המשרד שלו היה פתוח לכולם, כולם יכלו להיכנס אליו, לדבר ולהתייעץ - גם בנושאי עבודה וגם בעניינים אישיים.

• נתן עזרה והדרכה לכל מי שביקש, ותמיד בחיוך ובצחוק מרגיע; אף פעם לא אמר "אין לי זמן".

• ניסה לשפר את תנאי השכר של העובדים שלו, גם כשהדבר לא התאים ל"אינטרסים" שלו.

• העובדים שלו ראו בו אב, כי הוא דאג להם כמו לבנים - לימד אותם, הדריך אותם ועזר להם בכל התחומים.

• אף-פעם לא כעס, היה רגוע ומרגיע. שאלתי את העובדים שלו "בדרך כלל יש מתחים בין הבוס לעובדים; האם היו מתחים ביניכם?" והם צחקו; שאלתי את הסמנכ"לים האחרים "האם היו מריבות בישיבות ההנהלה?" וגם הם צחקו. כל המושגים האלה - "מתחים", "מריבות", "כעס", "עלבונות" וכו' - פשוט לא מתאימים לו, אי אפשר אפילו לדמיין אותו נכנס למריבה.

• ישב במשרד צנוע, פשוט וישן; גם כשהציעו לו לשפץ את המשרד, לא מיהר לקבל את ההצעה (המשרד לא שופץ עד כתיבת שורות אלו).

• תמיד אהב את השטח ואת מלאכת-הכפיים; כשהיו בעיות, לא היסס להיכנס גם לתוך המכבשים, והיה יוצא משם שחור כגריז - כמו פועל ייצור.

• היה מוקד-ידע מקצועי - ענה לשאלות ופתר בעיות במקצועיות וביעילות. היו מביאים לו בעיות שנראו מסובכות, והוא היה אומר " תעשו כך וכך ", ופתאום הבעיות היו נראות פשוטות...

• היה חרוץ, הגיע בזמן ושמר על סדר-יום קבוע .

• בזכות הענוה והצניעות שלו, כל העובדים אהבו אותו וכיבדו אותו. ללוויה שלו הגיעו כל העובדים - אף אחד לא נשאר במפעל.

אנחנו לא יודעים כמה אנשים בדיוק היו בלוויה, אנחנו רק יודעים שכשהסתכלנו אחורה לא ראינו את סוף השיירה.

בבית

• אבא היה עוזר לכולם: לאבא שלו, שיחיה לאורך ימים טובים; לאמא של אמא, שתחיה לאורך ימים טובים; לילדים, לחברים של הילדים, ולאנשים שעבדו איתו במפעל. היה מסיע לאן שצריך, קונה מה שחסר, מתקן מה שהתקלקל - והכל בחיוך ובשמחה.

• תמיד היה רגוע ומרגיע, יצר אוירה רגועה ונעימה בבית. אני הייתי רגיל לזה אז לא חשבתי שיש בזה משהו מיוחד, אבל אנשים שבאו מבחוץ שמו לב ואמרו לי.

• היה חרוץ וזריז: גם בימי שישי, שבהם לא עבד במפעל, היה קם מוקדם ) בסביבות 7:00), יוצא לקניות, ואז עובד בבית לכבוד שבת.

כל מה שעשה, עשה בשקט ובצנעה; היה תמיד "ברקע". ודווקא משום כך, אנחנו כל-כך מרגישים עכשיו בחסרונו...

כמו בית גדול, שכולם חוסים בצילו ולא תמיד מודעים לבית שיוצר את הצל, ורק כאשר הוא נופל מרגישים שכבר אין צל...

 

עם אביו, שיחיה לאורך ימים טובים

• אבא הקפיד לבקר את אביו, אברהם, ב"בית אילדן" בכל יום. לפעמים היה נוסע ולפעמים הולך ברגל. היה עושה עבורו את הקניות והסידורים, מתקן רהיטים, מכשירים וכל מה שהתקלקל.
   
• אבא של אבא סיפר, שלאבא היו "ידי קסם": הוא היה לוקח ליד מכשיר-רדיו שהתקלקל, והמכשיר היה מתחיל לעבוד...
   
• מכיוון שאבא כל-כך כיבד את אביו, התקיים בו הפסוק "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" - היו לו ימים ארוכים - הוא קם מוקדם והלך לישון מאוחר, אך היה תמיד ערני ורענן והספיק לעשות הרבה בכל יום.
   

עם הילדים

• מאד אהב את המשפחה והילדים; כשדיבר על הילדים היה לו אור בעיניים.
   
• כשהיה רואה אותי יוצא מהבית - היה אומר " חכה, אני אסיע אותך ". פעם אחת יצאתי מהבית ב-2:00 בלילה, כשהוא ישן, ונסעתי במונית; כשהוא שמע על כך, שאל " למה לא הערת אותי? הייתי לוקח אותך ".

• לא איחר; כשקבע לבוא לקחת אותי בשעה מסויימת, תמיד הגיע קצת קודם.

• לא כעס; גם כשבא להסיע אותי, ואני איחרתי מהזמן שקבענו, לא אמר מילה; לא "למה לא יצאת קודם?", לא "אני מחכה לך כבר 5 דקות", לא "אין לי זמן" או "אני ממהר" - אף מילה; תמיד אותו חיוך מרגיע. לעומת זאת, כשאני הקדמתי מהזמן שקבענו, הוא תמיד שאל " אתה מחכה כבר הרבה זמן? " בנימה של התנצלות, למרות שהוא לא איחר.

• כשהיה רואה אותי חוזר עם שקית של קניות, היה שואל " למה לא אמרת לי? הייתי קונה לך ".
   
• היה מכין לי כריכים לבית-הספר עד שהחלטתי שאני מספיק גדול כדי להכין לעצמי, וזה קרה ב... סוף כיתה י"א. אף-פעם לא רמז שאני צריך לדאוג לעצמי  נתן לי להישאר ילד קטן עד שהחלטתי לגדול...

• סיפר לי סיפור כל לילה לפני השינה; בין השאר, סיפר לי בכל לילה פרק מהתנ"ך .
   
• שמר על קשר גם עם המשפחה המורחבת - כל בני-הדודים הרבים (יש לו קרוב ל10 דודים משני הכיוונים); היה הולך לכל שמחה ולכל צער (בדרך-כלל לקח גם את אביו שיחיה לאורך ימים טובים, ולפעמים לקח גם אותי).

 

אתגרים לעתיד - סיכום

• לעזור לכולם, גם למי שמבקש וגם למי שלא;

• לעזור בחיוך ובצחוק, כדי לתת הרגשה טובה (מצד שני, אני לא יודע איך אפשר לצחוק כשאבא איננו?);

• לבקר את סבא וסבתא, לבדוק מה חסר, להציע עזרה.

• להיות עניו וצנוע גם כשמגיעים לתפקיד בכיר; לדבר עם כולם "בגובה העיניים" (ובחיוך);

• לברוח מהכבוד: "מי שבורח מהכבוד - הכבוד רודף אחריו".

• להיות חרוץ, לקום בבוקר בזמן;

• להיות חרוץ, לעשות כל עבודה במסירות, ולא להחזיק טובה לעצמו;

• להיות איש משפחה מסור כמו אבא.

• לשמור על קשר עם המשפחה הקרובה והרחוקה; להשתתף בשמחות ולנחם אבלים.

• לא לכעוס אף פעם; להיות רגוע וליצור אוירה רגועה;

• לא לאחר, לעמוד בהתחייבויות.