קוד: שד"ל שמות יז בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: ברק רוזנפלד
אל: מימון: אראל סגל
[א]
למסעיהם
: בנסיעות שונות, כי לא באו במסע הראשון ממדבר סין
לרפידים, כי אם משם לדפקה ואח"כ
לאלוש,
ומאלוש
לרפידים (ראב"ע
ורמבמ"ן); וכן כל "
למסעיהם ", והוא ע"ד למינו למינהו (ע' ברא' א' י"א, י"ב ).
לשתות העם
: שישתה העם, כמו
כלם אליך
ישברון לתת אכלם בעתו (תהלים ק"ד כ"ז ), שתתן אכלם, ורבים כן.
[ב] מה
תריבון עמדי
: כי אינני אלא שליח האל. מה
תנסון
את ה'
: עדיין לא היו צריכים למים, כי היו
עמהם מים שהביאו
עמהמ
מאלוש (במדבר ל"ג י"ב ), אבל מיד שבאו
לרפידים ולא מצאו מים התחילו לריב, כי לא בטחו בה' שישגיח עליהם וימציא להם צרכם (
רמב"ן ודון יצחק); והנה
היתה שאלתם
כנסיון לראות, אם יוכל לתת שאלתם בעת שיעלה בדעתם.
[ד] עוד מעט וסקלוני
: עוד מעט מההכרח שיבוא אליהם יסקלוני (דון יצחק), אם עוד מעט תאריך הצרה יסקלוני (רנ"ה וייזל חכמות שלמה דף נ'), ולא כפי'
רש"י ולא כפי'
רמבמ"ן
בבאור בנתיבות השלום בא: עוד מעט, אם אמתין עוד מעט, כן פירש
רש"י ז"ל [ולדעתי תהיה
הוי"ו של וסקלני מחברת ביחס הסבה אם ימתין], והמתרגם תירגם כאילו אמר אינו חסר כי אם מעט, כלומר הם מריבים עמי ומתלוננים עלי בחוזק רב, ולא חסר להם כי אם שיהיו
סוקלין אותי [ולדעתי תהיה שימוש
הוי"ו כשימוש
השי"ן עוד מעט שיסקלוני ונמצאו רבים כמוהו]
[ה] עבור לפני העם
: ואל תירא שיסקלוך.
וקח אתך מזקני ישראל
: לעדות שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור, ולא יאמרו מעינות היו שם מימי קדם (רש"י ).
[ו] הנני עמד לפניך שם
: תראה שם כבודי
ועי"כ תדע, איזה הוא הצור שיש לך להכות, דוגמת (בראשית כ"ב ב' ) על אחד ההרים אשר אומר אליך (אח"ם).
[ח] ויבא עמלק
: בן
אליפז בן עשו, וארצו בערב בין ארץ מצרים ובין ארץ כנען.
[ט] יהושע
: היה בן בנו של
אלישמע בן עמיהוד נשיא לבני אפרים (ד"ה א' ז' נ"ז ) (ראב"ע); ונראה כי רצה האל שיראו ישראל כי לא בחרב ובחנית
יהושיע ה'; ואם היו משה ואהרן יוצאים למלחמה היה אפשר לומר כי בתחבולות עשו מלחמה וניצחו.
מחר
: בעת המלחמה אנכי ניצב (רש"י ).
אנכי
נצב על ראש הגבעה וגו'
: להביא עליכם תשועת ה' דרך נס, כי כן היה משה עושה האותות והמופתים בנטיית ידו במטהו; ולהיות זו המלחמה הראשונה וישראל לא היו מלומדי מלחמה, היה מן הצורך לחזק את לבם לבטוח בה', ועל כן היה מן הצורך שתהיה תשועתם דרך נס (תלמידי
מהר"ם
עהרענרייך). ואמנם עלה לראש הגבעה, כדי שיהיה רואה משם את המלחמה, כי כן כל הרמת יד במטה
היתה לנוכח הדבר אשר בו יהיה הנס; ואמנם שיהיה המכוון להתפלל, זה אינו, כי פרישת כפים לחוד, והרמת יד במטה לחוד; ואם כדעת
רשב"ם שהיה
הענין על דרך
שנושאין נס במערכות המלחמה, א"כ היה להם לשום מטה משה על נס גבוה ולהוליכו לפני העם.
ונ"ל כי לכך לא יצא משה לפני העם, כדי שלא יהיה מקום לתלות תשועתם בדרך טבע ע"ד שפירש
רשב"ם, אך יהיה הכול מעשה ניסים כשאר הנפלאות שעשה משה.
[י]
ויעש יהושע
: בחר לו אנשים.
וחור
: רז"ל אמרו (סוטה י"א ע"ב) בנה של מרים, ויוסף
פלאויוס כתב בעלה של מרים.
[יא] והיה כאשר ירים משה וגו'
: כי כביכול הכול היה תלוי בהרמת היד במטה, כלומר
שהיתה התשועה מאת ה' ודרך נס כשאר האותות והמופתים שעשה משה. וכשראו כי
נצחון המלחמה תלוי בהרמת יד משה, תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, והוא ע"ד שמקריבים קרבנות ועושים עבודות כדי לפייס את האל ולמשוך עלינו השגחתו לטובה; ואם עכ"פ לא היה חפץ ה' בתשועת ישראל, לא ייבצר ממנו לעשות, שאף אהרן וחור לא יעצרו
כח לתמוך בידו.
[
יב ] כבדים
: ל' זכר על הידיים שלא כמנהג, וכמוהו
ביחזקאל ב' ט'
.
ויקחו אבן וגו' וישב עליה
: תלמידי
מוהר"ר יוסף שבתי
באזיבי אומר, לא שהיו רגליו עימות ויגיעות מרוב העמידה, אלא כדי שיסמכו היטב ובלא יגיעה בשתי ידיו, ואם לא היה משה יושב, גם ידי אהרן וחור תכבדנה, ובהפך בהיות משה יושב והם עומדים נקל היה להם לתמוך בידיו, וזה דבר
שהנסיון יורהו;
ופואה וכהן וחזק מכתישים ואומרים, שבהיותו יושב והם עומדים יכבד עליהם יותר לתמוך בידיו והנכון כי כמו שהיו ידיו כבדים,
היתה גם העמידה כבדה עליו, לפיכך הושיבוהו וגם תמכו בידיו.
תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד
: בתחילה היה אוחז במטה ביד אהד ואחר שנתייגע אחז אותו בשתי ידיו; ולדעת תלמידי
מוהר"ר יצחק
פארדו לעולם המטה בידו א', אלא שהיה מעבירו מן הימין אל השמאל, וכשהיה בימינו, היה אהרן תומך בו, וכשהיה בשמאלו, היה תומך בו חור.
אמונה
: כתב
ראב"ע דבר עומד וקיים, והוא שם דבר;
ורמבמ"ן העתיק דבריו ואח"כ הוסיף וענינו כמו באמונה; ושני הפירושים סותרים זה את זה, שאם "אמונה" ענינו דבר עומד וקיים אין צורך לבי"ת באמונה; והנכון שהוא תואר הפועל, וענינו כמו באמונה, וכן ידעתי ה' כי צדק משפטיך ואמונה
עניתני (תהלים קי"ט ע"ה ), ענינו צדק משפטיך ובאמונה ובצדק היה מה שעינית וייסרת אותי; ולפירוש
ראב"ע יהיה משמעות הכתוב שנהפכו ידי משה להיות דבר קיים ועומד, וזה לא היה, אלא כל עוד שתמכו בידיו היו באמונה; אחר זמן מצאתי קרוב לזה
במעמר בשם ר"י
וויססע.
[יד] כתוב זאת
זכרון בספר
: אין הכוונה בספר הנודע, אלא כמו שאומרים כתוב על הנייר, וכן מי
יתן בספר ויחקו (איוב י"ט כ"ג ).
ושים באזני יהושע
: לא מצאנו במקום אחר מליצת שים באזני פלוני, ודברי
רש"י ז"ל: ושים באזני יהושע לפי שהוא יכניס את ישראל לארץ, כדי שיצווה את ישראל לשלם לו את גמוליו - רחוקים מאד, כי אעפ"י שהיה
הענין גלוי לפניו
ית ', לא ייתכן שירמוז זה למשה תיכף אחר יציאת מצרים, כי בזה היה מרפה את ידיו;
ורשב"ם
וראב"ע תיקנו מעט ואמרו כי יהושע היה עתיד למלוך על ישראל ולהילתם באנשי כנען; ועדיין הפירוש רחוק, כי הנה יהושע לא נלחם בעמלק, ומה צורך להגיד
הענין אליו
ביחוד? והלא גלוי היה לפניו
ית ' שלא תהיה מלחמה בעמלק אלא כמה דורות אחר יהושע, ומה תועלת להזהיר את יהושע שיזהיר את ישראל על זה?
ורמב"ן פירש ושים באזני יהושע, לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו, כי הוא היודע ועד; ומה צורך לעדות יהושע? 'והרי כל ישראל היו עדים בדבריו כמוהו;
ונ"ל שהכוונה אמור
באזניו והוא יכתוב כי כמו שמלחמת עמלק משה ציוה ויהושע נלחם, כן כתיבת המאורע משה יאמר ויהושע יכתוב,
והיתה בזה נחת רוח ליהושע וכבוד ויקר חלף עבודתו במלחמה
. כי מחה אמחה וגו'
: לפי שבמלחמה ההיא החלישו את עמלק, ולא השמידוהו.
לפיכך אמר ה' למשה שיכתוב בספר את המאורע ההוא
לזכרון עולם, כדי שיזכרו ישראל את אשר עשה להם עמלק, כי אמנם כך הוא רצונו
ית ' למחות את וכר עמלק מתחת השמים.
[
טו ] ה' נסי
: מה שהוא הנס לשאר העמים שכל זמן שרואים אותו אנשי המלחמה מתגברים, וכשהוא מושלך או שנפל ביד האויבים אז רגילים לנוס ולהינגף, כל זה היה ה' לי, כי ברום היד והמטה גבר ישראל, ובשפלות היד גבר עמלק, והכוונה כי מה' התשועה (אח"ם); שמות הרבה הם מאמר שלם כמו עמנואל (ישעיה ז' י"ד ); ה' צדקנו, (ירמיה כ"ג ו'), חפצי בה (מ"ב כ"א א ,
ישעיה ס"ב ד ); ה' שמה (בסוף יחזקאל, ועיין
בראשית ל"ג כ'
וישעיה ט' ה' ).
[
טז ] כי יד וגו'
: נשבע ה' בכיסאו שתהיה לו מלחמה בעמלק מדור דור לעולם
. יד על כס יה
: דוגמת כי אשא אל שמים ידי (
דברים ל"ב מ' ) (רשב"ם
וראב"ע).
וקלעריקוס פירש כי עמלק שלח ידו על כסא יה כלומר על ישראל שה' שוכן בתוכם, לכך מלחמה לה' בעמלק מדור דור; ומלבד פירוש זה עוד עלה בדעתו של
קלעריקוס פירוש אחר ע"י חילוף כס בנס, משה קרא למזבח ה' נסי כי עמלק שלח ידו נגד נס ה',
ע"כ מלחמה לה' בעמלק, וגס ה' הם לדעתו צבאות ישראל שהם צבאות ה', או ג"כ מטה משה הנקרא מטה
האלהים, וכל זה רחוק מאד, מלבד כי קריאת כס בכ"ף היא קדמונית מאד מאד שהרי הכותים הגיהו: "כסא".
מדור דור
: כמו מדור לדור תחרב (
ישעיה ל"ד י' ).