קוד: שד"ל שמות כח בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ ג ] אשר מלאתיו: כל אחד מהם; ולדעת ראב " ע הכינוי חוזר ללב, ואינו נכון, כי מצאנו ( למטה נ " ה ל " א) וימלא אתו רוח אלקים, מאל אותם חכמת לב ( למטה ל " ה ל " ה), ויהושע בן נון מלא רוח חכמה ( דברים ל " ד ט ') ומליצת מילא " לכו " רוח חכמה לא מצאנו.
[ ו ] זהב תכלת וארגמן ושאר המינים כל א ' מהם היה משמש לבדו, מעשה חושב: שאורג חוטים של צבעים הרבה ומוציא מהם ציורים שונים; ומה שכתוב ( למטה ל " ט ג '): וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעושת בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו ' גם הוא כך פירושו: פתילי הזהב היו משמשים בקצת מקומות בין שאר החוטים שהיו משמשים באריגה.
[ ח ] האפוד לא היה אלא לאחוריו כמו שפירש רש " י בפסוק ו '. אך היה בו חשב האפוד שהיה מקיף את כל הגוף, כמ " ש ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפד לו בו ( ויקרא ח ' ז '), ואח " כ הוא אומר וישם עליו את החשן, א " כ קודם נתינת החושן היה האפוד חגור על הגוף ואין חגור אלא מה שמקיף מכל צד. וכן יפה יובן מ " ש ( פסוק כ " ח) להיות על חשב האפד, שהחושן נתון ממש על חשב האפוד, כי החשב מקיף מכל צד.
[ יא ] מעשה חרש אבן: כך היו ראוים להיות טעמי התבות הללו, ע ' רש " י.
[ טו ] חשן משפט: על שם האורים והתומים הנתונים בו.
[ טז ] כפול: כדי לתת בו האורים.
[ כא ] תהיין על שמות בני ישראל: הכוונה יהיו עליהם שמות ב " י, כמו למעלה ( י " א) תפתח את שתי האבנים על שמות ב " י, וכיוצא בזה ( יחזקאל מ " ח ל " א) ושערי העיר על שמות שבטי ישראל וכו ' שער ראובן אחד שער יהודה אחד וגו ', הכוונה השערים יהיו נקראים על שמות שבטי ישראל, יהיו נקראים עליהם שמות השבטים, וכאן האבנים תהיין על שמות שבטי ישראל, הכוונה שיהיו שמות בני יעקב נראים וחרותים עליהן. שתים עשרה על שמותם: איננו כפל לשון, אבל הכוונה כי לכך היו י " ב כנגד שמות השבטים. פתוחי חותם וגו ': האבנים תהיינה מפותחות פתוחי חותם באופן שיהיה עליהן כל שבט בשמו, והנה האבנים תהיינה לשני עשר שבט, תהיינה אות וזכרון לכל השבטים.
[ כח ] ולא יזח: עיין רד " ק בשורשים.
[ ל ] עיין למטה ויקרא ח '.
[ לא ] את מעיל האפוד: שהאפוד נתון עליו ( רש " י) ואפוד כולל גם החושן, כמו אפוד ירד בידו ( שמואל א ' כ " ג ו ') שהכוונה בו אפוד וחושן עם אורים ותומים.
[ לז ] ברש " י כ " י שבידי: והיה נותן את הציץ על ראשו כמין כובע, והפתיל האמצעי מחזיקו וכו '.
[ לח ] לרצון להם: שאם יקריבו ויקדישו איזה דבר בלא טהרת הכוונה, אעפ " כ יהיו קרבנותיהם לרצון ע " י הציץ שהיה כתוב עליו קדש לה ', כלו ' בזכות הכהן הגדול שהיה קדוש, והנה הוא כמו מליץ בין העם לאלקיו. ברש " י כ " י: שימשמש בו.
[לט] מעשה רוקם: נראה לי כי מתחילה לא היתה מלאכת הרקמה במחט, אלא שהיו מציירים הצורה בבגד בפני עצמו, ואחר-כך היו מדבקים אותה על הבגד האחר, ומזה "אבני פוך ורקמה" (דה"א כט ב), אבנים שמדבקין אותן על הקיר לנוי; עיין פירושי לישעיה נד יא. והנה, שורש רקם קרוב לשורש קרם שעניינו שטיחת העור המתדבק על הגוף, וקרוב לזה גם-כן שורש רקע שעניינו שטיחה, ובלשון ארמית עניינו תיקון הבגד ע"י טלאי ששוטחים ומחברים עליו; ואחר-כך התחכמו לעשות הרקמה על-ידי מחט בלא תוספת בגד על בגד, ונשאר למלאכה זו שם רקמה, כימי קדם; ואחר-כך התחכמו לעשות הצורות באריגה עצמה, וקראו למעשה זה מעשה חושב, לרוב החכמה והעיון הנצרכים לה.
[מא] עיין למטה כט ט.