פירוש שד"ל על ויקרא פרק ה

קוד: שד"ל ויקרא ה בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

א ושמעה קול אלה וגו ': ענינו שנשבע לשקר , ואמר ושמע כי כן היה המנהג , שלא לבטא האלה והקללה בפיו , רק אחרים היו משביעים אותו והוא עונה אמן כענין הסוטה ( במדבר ה ' כ " ב ), ¹ אבל שבועה שאין עמה אלה היה מוציאה מפיו ונקראת שבועת ביטוי , והיא להרע או להיטיב לעצמו ( פסוק ד '). והנה זה לבדו הוא מזיד , ואותם שלמטה שוגגים , ונכלל זה עמהם , כי שומע האלה מורה היתר לעצמו ואומר בלבו : למה אתחייב אני להתעבר על ריב לא לי ולהעיד עדות לזה ? ולמה אגרום נזק לבעל ריב ? ² ולדעת רנ " ה וייזל בקרבן לבדו לא יכופר לו אם לא ירצה את חברו , אם בהימנעו מהעיד לו גרם לו נזק .

ב ונעלם ממנו והוא טמא : ואכל קודש או בא אל המקדש ( רש " י ) או שנגע באחרים ולא הזהירם שהוא טמא ( אח " ם ).

ג ברש " י צ " ל : " ונעלם והוא ידע " ( לא : ולא יידע ), כלומר רש " י מקשה אם נעלם איך ידע , ומתרץ תחילה ידע ואח " כ שכח , ועיין ספר הזכרון ושפתי חכמים .

ד לכל אשר יבטא האדם : כולל הכול אפי ' דברים שאין בהן הרעה והטבה ( רנ " ה וייזל ), ואולי להוציא דברים , שאין אדם רשאי לקבל עליו , כגון לחבול בעצמו וק " ו בחברו . ונעלם ממנו : שכח שבועתו ועל ידי כן עבר עליה .

ה והתודה : הוא וידו בפה על הקרבן כשסומך ידו עליו , אם קרבנו בהמה , או בלא סמיכה , אם יביא עוף או מנחה , לפי ' אמר תחילה שיתודה , ואח " כ פירש שהקרבן יהיה עולה ויורד .

ז אחד לחטאת ואחד לעולה : כדי שיהיה בהם חלק לכהנים וחלק לגבוה , כי מאותו שיהיה לחטאת יאכלו הכהנים , ואשר יהיה לעולה , הוא כולו לגבוה ( דון יצחק וכן נראה כוונת ראב " ע ).

ח והקריב את אשר לחטאת ראשונה : כדי שבתחילה יכופר חטאו , ואחרי כפרתו יקריב עולתו להתרצות אל אדוניו ולדבקה בו ( דון יצחק , ולזה רמז גם רש " י ). ומלק : ע ' למעלה א ' ט " ו .

טו בערכך : אין הכ " ף לכינוי אלא כך הוא משקל השם הזה בלמ " ד הפועל כפולה , ולמטה ( י " ח וכ " ה ) בערכך לאשם כפירש " י בערך האמור למעלה באשם . והנה בשלושה האשמות קבע הערכך לחומר הענין , כי הם זילזול כלפי מעלה , אם שאכל קודש או שלא ידע אחת מתורות ה ' או שנשבע לשקר , לכך החמיר שיהיה שוויו שני שקלים ( אח " מ ) לא לבד שלא יהיה ( כמו הקודם ) עולה ויורד לפי עשרו ועניו , אלא שיהיה תמיד איל גדול . שקלים : אולי הקריאה שקליים בלמ " ד פתוחה . מה שכתב רש " י : אין מעילה אלא שינוי , והוא מתורת כהנים ( ויקרא פרשתא י " א ) ענינו כמו שקור , וכן ( יבמות ס " ה ע " ב ) מותר לשנות מפני השלום , ענינו לשקר , כי כל משקר משנה הדבר ממה שהוא , והאשה המועלת בבעלה ( במדבר ה ' י " ב ) היא משקרת ועושה עצמה כאוהבת אותו והיא אוהבת זולתו .

יח לאשם : לדעת רז " ל ( כריתות פרק ד ' משנה א ') זה אשם תלוי שהוא מסופק ואינו יודע , אם חטא או לא חטא ; והקשה אח " ם כי אין זה משמעות מליצה כי תחטא ועשתה וגו ', ומליצת על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ; והוא אומר כי למעלה ( כל פרק ד ') מדבר בשגגת מעשה ( שלא ידע שזה חלב או שאשה זו נדה ) וכאן מדבר בהעלם האיסור , ומביא סיוע ממליצת על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע . ואולי לכך נתכוון ראב " ע באמרו ולא ידע : אם הוא אסור ; אך יתר הדיבור הוא סתום ומבולבל , ואין לעמוד על אמיתת מחשבתו .

כא עשק : עיין למטה י " ט י " ג . ומעלה מעל בה : הכוונה על הנשבע לשקר . או בתשומת יד : דבק עם " תחטא ומעלה מעל ", לא עם " וכחש ", ותשומת יד כמו שליחות יד ( שמות כ " ב י ').

כה ואת אשמו : הקרבן הוא מלבד השבת הגזלה , והנה איננו מכפר על חטא שבין אדם לחברו , אלא על מה שבין אדם למקום . ³