קוד: שד"ל ויקרא טז בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
א אחרי מות : אעפ " י שהם לא נכנסו לקודש הקדשים , מכל מקום היתה מיתתם מפני זילזולם בכבוד ובמורא הראוי למשכן ה ' ולעבודתו . ברש " י כ " י שבידי מוסיף : כל מקום מיקר ומוציא זיעה כגון מחילה שתחת הקרקע מוקפת גדר של אבנים הוא נקרא תחב ( אבל קודם לכן כתוב : בטחב , בטי " ת ).
ב אל יבא בכל עת : בשום זמן . כי בענן אראה על הכפרת : כי גם כשאהיה נגלה על הכפורת לא יהיה זה אלא בתוך הענן , כי כבוד אלהים הסתר דבר , ולפיכך גם הכהן הגדול ייזהר שלא ייכנס לשם . ואל יבא בכל עת אל הקדש : טעמי המקרא הזה זרים מאד , כי ההיא האתנח ראוי תחת ולא ימות ( ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות ); ואולי דעת בעל הטעמים כר " י ( מנחות כ " ז ע " ב ) מבית לפרוכת באזהרה , אל פני הכפורת במיתה , ואפשר עוד לומר כי אולי בבית שני היה מי שהיה אומר : עכשו שאין א רון ואין כפורת ראוי שיהיה מותר להיכנס לבית קודש הקדשים ; לפיכך ראו חכמים לחלק מאמר הכתוב כאילו הוא שני מאמרות , ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת ( אף אם אין שם ארון וכפורת אסור לבוא שם , ואמנם ) אל פני הכפרת אשר על הארון ( אל יבא בכל עת ) ולא ימות , בזמן שיש ארון יש מיתה , ובזמן שאין ארון מיתה ליכא , אזהרה מיהא איכא . ובעלי הטעמים ( שהיו אחרי חתימת התלמוד ) ציינו הטעמים על פי הקריאה שהיתה מקובלת בעל פה מחכמי בית שני .
ח גורלות : גרלון בערבית אבן . עזאזל : נראה שהיה מקודם של האל הרע , ושטן , אל עז , ומילת עזאזל מן עז עז אל . והמאמינים באחדות האל שלא האמינו במציאות האל הרע נשארה אצלם המילה הזאת להוראת הרע הגמור והאבדון , על דרך שגם היום אומרים " שטן " להרות על כל רעה גדולה ועל האבדון ; והנה השעיר היה משתלח לאבדון במדבר שימות ברעב . והנה בזמן שהיתה ארץ ישראל רחבת ידים לישראל להיותם המעט מכל העמים היה אפשר למצוא בתוך ארצם ארץ גזרה ו רחבה שיתעה בה השעיר וימות , אבל אחר זמן , כשרבתה האומה ונתיישבה הארץ ולא היתה שם ארץ גזרה , הוצרכו להתקין שיידחף השעיר מעל הצוק , שאם לא כן היה נכנס לעיר נושבת . ואמנם המכוון בשילוח השעיר לעזאזל נראה שהוא על דרך ( מיכה ז ' י " ט ) ותשליך במצולות ים כל חטאתם , כי הכהן בדיבורו היה נותן כל עונות העם על השעיר , ואח " כ היה משלח השליח ועמו העונות כולם אל ארץ גזרה , והעם היה נשאר נקי מכל עונותם .
טז וכפר על הקדש מטמאות בני ישראל ומפשעיהם : ההזיות מטהרות המקדש מן הטמאות אשר אולי טימאוהו ישראל אם בשוגג ואם במזיד , אבל אין הכפרה מועילה למי שטימאו , כי הוא עונו יישא ; והנה המכוון בכפרה הזאת הוא , שאם אולי אחד העם יבוא לבית המקדש בטומאה , אל יחשבו העם שהמקדש נטמא וכל העבודות הנעשות בו לא לרצון תהיינה , אך יחשבו שכבר חזר לטהרתו וקדושתו על ידי הזיות הכהן הגדול .
יח ויצא אל המזבח אשר לפני ה ': מזבח הזהב , ע ' שמות ל ' י ', ודברי ראב " ע שגגה , עיין רנ " ה וייזל , וע ' במעמר שביקש להליץ בעד ראב " ע .
כא עתי : מן עת , כמו מזומן מן זמן , ומזה אותי עתיד כמו עתית מן עת .
כה ברש " י כ " י שבידי : מתרמינן וית תרבי חטוותא , אימורי פר ושעיר יקטיר . המזבחה - והכוונה כי נכללו כאן ב ' חטאות , פר ושעיר .
כט תענו את נפשותיכם : כמו ונפש נענה תשביע ( ישעיה נ " ח י ') ויענך וירעיבך ( דברים ח ' ג ').
ל יכפר עליכם : הכהן בעבודות שיעשה ( רנ " ה וייזל ). מכל חטאתיכם לפני ה ' תטהרו : הכוונה על עונות הנשכחים או נעלמים ממי שעשה אותם .
לא ולבש : דבק עם וכפר , המכהן תחת אביו יכפר ביום הזה ויעשה העבודות בבגדי לבן , וכן תירגם רמבמ " ן .