קוד: שד"ל ויקרא יז בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
א אחר שהוקם המשכן התחיל לצוותם על עניני קדושה , שיהיו קדושים אחר שהאל השוכן בקרבם הוא קדוש , ע " כ הזהיר על המאכלות האסורים ועל הטומאות ועל העריות , וגם על ענינים שבין אדם לחבירו , כי הוא האוהב הצדק והחסד בין בני אדם , ואח " כ הזהיר על קדושת הכהנים ( בפ ' אמור ): ואמנם איסור החלב והדם , אעפ " י שהוא נוהג גם בחולין , אינו אלא דרך כבוד כלפי מעלה , כי החלב והדם היו להם גבוה , ואמנם נבחר הדם להיות קרב על המזבח כי בו הנפש , על כן יכפר על הנפש , והחלב אולי נבחר גם קודם מ תן תורה להיותו ניתך ועולה באש ומעלה עשן יותר מן הבשר והוא כעין קטורת . והנה הדם מלבד טעם זה יש בו ג " כ טעם אחר , כי שתייתו אכזריות ומקנה תכונה רעה בנפש , על כן הדם אסור גם בחיה שאינה קריבה על גבי המזבח , מה שאין כן החלב .
ג אשר ישחט שור או כשב : בחולין הכתוב מדבר כי במדבר נאסר להם בשר תאווה , וןכ דעת ר ' ישמעאל ( חולין ט " ז ע " ב ) והיא קרובה לפשט הכתוב ( רנ " ה וייזל ), ואח " כ בפסוק ח ' וט ' מדבר במוקדשין . תחילה אסר השחיטה בחוץ דרך כלל כדי שלא יבואו לזבוח לשעירים , ואח " כ אמר : אם אולי יאמר אדם : אני אעלה עולה או זבח לה ' בביתי , דעו כי איש איש אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח וגו '.
ז חקת עולם : שלא יזבחו לשעירים .
ט לעשות אותו לה ': לא אמר להקריב קרבן לה ' כמו למעל הפסוק ד ', כי כאן כבר אמר אשר יעלה עולה או זבח .
יא כי הדם הוא בנפש יכפר : הוא יכפר בנפש , ע ' רש " י .
יג וכסהו בעפר : כדי שלא יניחוהו על הקרקע בשביל נפשות המתים שתבואנה לשתותו כמו שהיתה אמונת הגויים הקדמונים כנראה בהומירוס ; וראזנמילר אומר דרך כבוד לדם , לבלתי ישתוהו החיות . ולי נראה כדי שלא יישאר דם ויחשוב מי שרואה אותו שהוא דם בני אדם ושנשפך דם נקי בארץ ישראל שהיא קדושה ( שש " ם ).
יד דמו בנפשו הוא : הוא הדם שבגופו , נפשו כמו גופו ( הרנהיים ).
טז
ונשאר עונו
:
אם יאכל קודש או יבוא
למקדש או שלא יזהיר את הנוגעים בו
;
ולדעת אח
"
ם
השוהה בטומאתו נושא עונו
.