פירוש שד"ל על ויקרא פרק יט

קוד: שד"ל ויקרא יט בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

ט לא תכלה פאת שדך : הזכיר כאן איסור אכילת הזבח אחר המחרת וסמך לו פאת הקציר , כי אמנם לכך ציוה שתהיה אכילת הזבח ביום אחד או בשניים , כדי שיצטרך לקרוא לזבחו אנשים אחרים שיאכלו עמו , שאם היה מותר למלוח בשר הזבח ולשמרו ימים וחדשים , יאכלהו הוא לבדו ואנשי ביתו , ועכשו שנאסרה אכילתו אחר המחרת , הנה הוא מוכרח להאכיל ממנו לזולתו , וזה מביא למעשה צדקה וחסד , דומה להנחת הפאה בשדה . וכן מצאנו אצל הזבחים קריאת אנשים לא כול , כמו כי הכין ה ' זבח הקדיש קראיו ( צפניה א ' ז '), וקראת לישי בזבח ( שמואל א ' ט " ז ג '). זבחי שלמים עלי ... על כן יצאתי לקראתך ( משלי ז ' י " ד ט " ו ).

יג תעשק : העושק אינו נוטל מיד זולתו אבל מעכב לעצמו מה שחייב לו ( רנ " ה וייזל ) ולענין גזרת המילה נ " ל כי שורש עשק , נגזר משורש עקש .

יד לא תקלל חרש וגו ': אזהרה למזיק בסתר ואומר : לא יראני אדם .

יז ולא תשא עליו חטא : אם תשנאהו בלי שתוכיחהו תשא עליו חטא , אבל אם תוכיחהו ולא יקבל תוכחה , נראה שאין עליך חטא אם תשנאהו . ורנ " ה וייזל כתב דברי הכל בענין שנאת הלב , גם לא הבין דעת רז " ל וחכמתם בתורת כהנים ( קדושים פרשתא ב ') ותשב שדרשו " ולא תשא " ענין נשיאת קול , והם לא לכך נתכוונו , רק אמרו שאם תלבין פניו ברבים יהיה עליך חטא , ואם כדבריו , היה להם לומר : יכול אתה מוכיחו בקול רם ת " ל ולא תשא , אך באמרם : יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות ת " ל ולא תשא עליו חטא , הדבר ברור שכוונתם שלא תהיה תוכחתך בלי חמלה וחנינה , באופן שיהיה עליך חטא .

יח לא תטור : לפי הפשט הנטירה היא נקמה לאחר זמן , כמו ונוטר הוא לאויבו ( נחום א ' ב ') ( רנ " ה וייזל ). ואהבת לרעך כמוך : כל שאר עברות שבין אדם לחברו הם נתעבות מצד עצמן חוץ מן הנקמה שהיא נראית כמשפט צדק , לפיכך אומר בה ואהבת לרעך כמוך , כמו שאתה לא תחפוץ שאחרים ינקמו ממך , כן לא תיקח נקמה מרעך , אף על פי שבדין היתה נקמתך , וכן בכל ענין תאהב לרעך מה שתאהב לעצמך . ורמבמ " ן פירש תאהב את רעך בכל דרכי האהבה שאתה אוהב את עצמך , והשווי יהיה באיכות האהבה ולא בכמותה , במקום שאין התנגדות בין שני הדברים הנאהבים - וזה אמנם קרוב למידת סדום ( שלי שלי ושלך שלך ), כי איך איטיב לחברי בלי שיבואני הפסד או טורח קל או כבד ? כי בהכרח יש תמיד התנגדות בין הנאתי להנאת זולתי ואי אפשר לי לתת פרוטה לחברי בלי שתחסר הפרוטה ההיא מכיסי .

יט שעטנז : לדעת אחדים מילת שעטנז היא מצרית וענינה בגד צמר ופשתים מהרבה גוונים - כל מיני כלאים היו חוקי ע " ז אצל הקדמונים .

כ בקרת תהיה : כפירוש רמב " ן הפקר , כלומר אין לה דין נשואה מאחר שלא חופשה ותהיה נחשבת כהפקר לענין שלא יומתו כנואפים . ולדעתי ולדעת ראב " ע ישראלית היא ולא כנענית ; ולדעת רז " ל ( כריתות י " א ע " א ) אף הכנענית אם נשתחררה , קדושיה קדושין ככל בת ישראל . וטעם המצווה שלא יחשוב האדון להשתמש בה כשפחה , וגם למשכב , אלא או ישחררנה וייקחנה כמשפט הבנות , או תהיה הפקר לו ולאחרים בשווה . והנה גם האשם הזה הוא שגגה כמו למעלה סימן ה ', כי השוכב עמה חושב שהיא הפקר ממש , והרי היא מותרת לכל אדם , ואין הדבר כן , אך בקורת תהיה בדיעבד לענין שלא יומתו , אך לא בקורת היא שיבוא עליה מי שירצה לכתחילה ¹ .

כג יהיה לכם ערלים : יהיה חוזר למלת פריו , ופרי שם כולל ובא אצלו התואר בל ' רבים , ע " ד ועמי תלואים ( הושע י " א ז ') וכן כאן יהיה פריו פירות ערלים . ע ' מורה נבוכים חלק ג ' פרק ל " ז .

כה כל מקום שכתוב כי אני ה ' אלהיכם השם מחובר למילת אני , וכל מקום שאין כתוב " כי " השם מחובר למילת אלהיכם , וע ' פירושי על אנכי ה ' אלהיך ( שמות כ ' ב ').

כו לא תאכלו על הדם : היו שופכים הדם בגומא והיו אוכלין שם את זבחיהם לכבוד השדים ונשמות המתים שלפי דעתם היו באים לשתות הדם , ובשכר זה היו באים אליהם בחלום ומגידים להם העתידות ( רמב " ן ).

כז ולא תשחית את פאת זקנך : השחתת הפאה נזכרה אצל שרט לנפש מת , וכן בכהנים ( למט הכ " א ה ') ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרת , ועיין הראב " ע שם . והנה לפי הפשט כל ישראל אסורים להשחית זקנם מפני אבלות על מת ולכהנים נאסר אפילו הגלוח , גם הוא על מת .

כה קעקע : קרוב לשורש תקע ושקע .

כט על תחלל את בתך להזנותה : אחר שהזהיר על כתובת קעקע שהוא סימן שיעבד לעבודה זרה , אמר שלא יקדיש בתו לע " ז להזנותה לכבוד ע " ז , ולפי שאותן הנשים היו נקראות קדשות לשון קדושה , הזכיר בה לשון חילול , אל החלל , להודיע כי מעשה כזה איננו קדושה אלא חילול . ומי לא יצחק על ראב " ע שפירש שאחר שאסר השריטה הזכיר שאל תשרוט הנערה בבשרה , כי זה יביא אותה לגלות בשרה , וקול באשה ערוה וקל וחומר לשריטה .

לד ואהבת לו כמוך : הגוים הקדמונים היו אוהבים רק את בני עמם ולא היתה הונאת הנכרים נתעבת בעיניהם , לפיכך אמר כאן ואהבת לו כמוך , התנהג עמו כמו שתחפוץ שינהגו אחרים עמך אם היית גר , והוא על דרך מה שכתבתי למעלה ( פסוק י " ח ) על ואהבת לרעך כמוך .

לה מדה ומשורה : מדה היא מידת האורך , והמשורה היא כלי המחזיק , כגון האיפה והסאה ( רנ " ה וייזל ). שורש מדד מתחילתו מורה שטיחת דבר על דבר , כמו ויתמודד על הילד ( מלכים א ' י " ז כ " א ), ומזה נקראת בשם זה מדידת האורך בהעברת החבל או האמת על הגוף הנמדד ; ואח " כ הושאל ל ' מדידה למדידה בכלי מחזיק . כגון ( שמות ט " ז י " ח ) וימחו בעומר , מי מדד בשעלו מים ( ישעיה מ ' י " ב ). ורנ " ה וייזל תפש על רש " י . ולא ידע כי רש " י גם הוא הזכיר מידת הלח והיבש , וכן הוא בכ " י ובדפוסי ויניציאה ואמשטרדם , ואם בבא מציעא ס " א ע " ב כתב רש " י ( ד " ה משורה ) משורה מידת הלח היא , שם פירש כך לפרש הברייתא , וכאן פירש אמיתת הוראת המילה בפסוק .