קוד: שד"ל ויקרא כג בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
ב ע ' ישעיה א ' י " ג . ברש " י : " מלמדין " נ " ל צ " ל : נועדין , עיין תורת כהנים ( אמר פרשתא ט '), ולענין פירוש הכתוב נראה לי ( נגד הנגינה ) שאין " מקראי קדש " דבק עם " אשר תקראו אותם ", אלא עם " אלה מועדי ה '"; כלומר : מועדי ה ' ( ימי קיבוץ לשם ה ') מקראי קדש ( ימי קיבוץ לקדושה ) אשר תקראו ( תקבעו ותכריזו ) אותם ; וכן משמע למטה ( פסוק ד ') אלה מועדי ה ' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם .
יא ממחרת השבת : בעל הכוזרי ( מאמר ג ', מ " א ) אומר שייתכן להודות לקראים כי ממחרת השבת הכוונה לשבת בראשית , ושאמנם קצת מן השופטים והסנהדרין חשבו שלא הזכירה התורה השבת אלא דרך משל , ואמנם הרשות ביד האומה להחל חרמש ביום שתרצה , והם ( השופטים והסנהדרין ) קבעו שתהיה התחלת הקציר ביום שני של פסח . ודע כי כל אריכות לשונו של הראב " ע על הפסוק הזה איננה אלא אחיזת עינים , ועיקר סברתו היא כדעת בעל הכוזרי שהשבת האמור כאן הוא שבת ממש , אלא שלא הזכירה התורה יום השבת רק לדוגמא , והרשות בידנו להניף את העומר ביום שנרצה , וזה טעם לרצונכם לדעת ראב " ע בחידתו .
טז עד ממחרת השבת השביעית תספרו : כן הוא לפי דעת רש " י , וע ' דבריו . עד ממחרת השבת השביעית : תספרו חמשים יום עד שתגיעו למחרת השבת השביעית , ואז תקריבו מנחה חדשה .
יז ממושבותיכם תביאו : מכל מקום שיהיה בארצכם ( יהודה אריה אוסימו ), כלו ' ממקום שיבכר תחילה . משם תביאו לחם הבכורים .
כד זכרון תרועה : כמו ( ישעיה י " ב י " ד ) הזכירו כי נשגב שמו , והכוונה כדי שידעו הכל שהיום ראש השנה , וכן בשנת היובל היו תוקעים להודיע שהיא שנת היובל , וכדי שלא תתחלף תקיעת היובל בשל כל השנים נצטוינו לתקוע ביום הכיפורים ( ויקרא כ " ה ט ').
כז אך : עיין למטה פסוק ל " ט . ועניתם : ע ' למעלה ט " ו כ " ט .
לב בתשעה לחדש בערב : שיעורו בתשעה לחדש בערב יהיה לכם שבתון , והוסיף פירוש ואמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם , כך הוא לפי הטעמים , ואם היתה מילת בערב ברביע היה יותר נכון , כי אז לא היה המקרא קצר , וכך היה פירושו : בתשעה לחדש בערב ( כלו ' מערב עד ערב ) תשבתו שבתכם . ואולי רצה בעל הטעמים שיהיה מאמר מערב עד ערב וגו ' כולל כל החגים , כפירוש דון יצחק . ואין ספק כי גם כל החגים הם מערב עד ערב , אך הוסיף לפרש זה ביום הכיפורים מפני העינוי , שיוודע שצריך להתענות כ " ד שעות שלמות .
לט אך : ביום כיפורים נכתב " אך " ( פסוק כ " ז ) מפני העינוי שאין דוגמתו בחגים , ובחג הסכות נכתב " אך " מפני הלולב והסוכה שאין דוגמתם בשאר מועדים .