קוד: שד"ל ויקרא כה בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
ו ולעבדך ולאמתך : בפרשת משפטים ( שמות כ " ג י " א ) אמר ואכלו אביוני עמך , וכאן הוסיף העבדים והתושבים שאינם מבני ישראל . ודע כי ברש " י על ולשכירך ולתושבך כתוב בכ " י שבידי וברע " ח : " אף הגוים " ( לא הגרים ), וכן הוא בת " כ ( בהר פרשתא א ).
ז ולבהמתך ולחיה וגו ': שנת השמיטה היא להזכיר כי לו יתברך הארץ ומידו היא לנו , וגרים ותושבים אנחנו עמו ולא נתגאה בעושרנו , כי מידו הכול , והנה בכל שבע שנים האדמה חוזרת לבעליה , האדון ה ', ע " כ נקראת השנה שבת לה ', ותבואתה היא לעשיר ולעני בשווה , לגר ולאזרח לעבד ולתושב בשווה , וגם לבהמה ולחיה כי הכל שווים לפני ית '.
יא יובל : השם הזה היה נוהג קודם מתן תורה בין העמים עובדי הבעל , שהרי התורה אמר יובל היא כדבר ידוע מה הוא ; ונ " ל שהיא מילה מורכבת יו - בל , והנה יה יהו , יו , יו הוא קול של שמחה ( עיין פירושי בראשית ב ' ד ' לשם ה ') ובל הוא שם ע " ז כמו בעל בהבלעת העי " ן , ונראה כי הגוים בימי שמחתם היו קוראים הקריאה הזאת , וכיוצא בזה אצל היוונים והרומאים והתורה קידשה השמחה וציותה שיהיה הזמן ההוא זמן גאולה ודרור לעניים שהוצרכו למכור שדה אחוזתם או את גוייתם , ומלבד זה באותה שנה תהיה תבואת הארץ לכל יושביה בשווה , ו ישתוו העשיר והעני יחדיו . ויונתן ( ביהושע ו ') ורז " ל ( ראש השנה כ " ו ע " א ) ורש " י ( שמות י " ט י " ג ) פירשו יובל איל , אך אין בתנ " ך שום ראיה לזה , וקרן היובל אין ענינו אלא קרן שתוקעים בו לשמחת היובל , ואח " כ אמרו שופרות היובלים ( יהושע ו ' ד ') ואח " כ אמרו ג " כ ( שמות י " ט י " ג ) במשוך היובל .
טז תרבה מקנתו : בלוקח מדבר , שהרי סוף הפסוק " הוא מוכר לך ", ותמיהה גדולה על רש " י שכתב תמכרנה ביוקר ; ובדפוס פראג : " ימכרנה ", וכן נכון .
יז ולא תונו איש את עמיתו : נ " ל הטעם כיון שהזהיר ללוקח , הוסיף זה שלא יחשבו שהמוכר יוכל למכור ביוקר גדול ( שש " ם ).
כא לשלש השנים : חצי השישית וכל השביעית וחצי השמינית ( ע ' רש " י ), חלק מן השנה קרוי שנה .
כב עד השנה התשיעית : ע ' רש " י .
כד גאלה תתנו לארץ : חוזר למטה , והגאולה היא בכסף , ולא כשל יובל שאינה אלא חזרה בלא גאולה ( רש " י רשב " ם ורמבמ " ן ); וכן ( ישעיה נ " ב ג ') חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו , כמו שהמכירה לא היתה כתיקונה , כי היתה חינם , כן הגאולה לא תהיה כדרכה .
כז העדף : הכסף העודף על שווי התבואות שאכל הקונה .
כט הגאולה היא נזק לקונה , והתורה התקינה הגאולה בשדה אחוזה , כדי שלא יישאר אדם בלא שדה שיתפרנס ממנו , אבל בבתי עיר חומה שאין בהם חיי נפש , כי מי שיש לו שדה יוכל לשבת בשדהו ולבנות לו שם בית , לכך לא נתנה להם תורה גאולה אלא שנה אחת , ועי " כ הקונה אחר שעברה שנת מקנתו , יוכל להוציא הוצאות ליפות ביתו , מה שלא היה עושה , אם בכל שנה ושנה היה המוכר יכול לגאלו . אמנם בתי החצרים הרי הם הכרחיים כמו השדות , על כן יש להם גאולה תמיד , וע ' מעמר .
ל אשר לא חומה : יפה כתב רש " י ( בקצת ספרים ) שהתקינו לקרוא " לו " להיותו קרוב במבטא למילת " לא " שבכתיב , אך לפי האמת היה ראוי לקרוא לה ( בלמ " ד קמוצה ובמפיק בה " א ) חוזר לעיר .
לב גאולת עולם תהיה ללוים : מאחר שאין להם שדות וכרמים , הרי בתי ערי אחוזתם הכרחיים להם , כמו בתי החצרים לשאר ישראל .
לג ואשר יגאל מן הלויים : אם אחד מהלויים ( לוי ב ') יגאל מיד ישראל , שקנה הבית מיד לוי א ', אל יחשוב לוי ב ', שתישאר בידו לעולם , מאחר שאין השבט מפסיד , אלא ביובל יצא הבית מיד לוי ב ' הגואל וישוב ליד לוי א ' המוכר . ממכר בית ועיר אחוזתו : הוי " ו לפירוש , ממכר בית , כלומר ממכר חלק מעיר אחוזתו . ונראה כי י " א שהביא ראב " ע נתכוונו לפירוש זה , והוא פירוש רמבמ " ן . ובתרגום רומי ( ולנטא ) כתוב ואשר לא יגאל , ולפי זה כך הוא המשך הפרשה : ( כ " ט ) בתי ערי חומה יש להם גאולה עד שנה אחת , ( ל ') ואם לא נגאלו בתוך שנה אין להם עוד גאולה , ואף ביובל לא יצאו , ( ל " א ) אבל בתי החצרים נחשבים כמו שדה , ויש להם גאולה אחר שנה , ואם לא נגאלו יוצאים ביובל , וכן רשב " ם הרגיש שהכוונה כשלא יגאל , על כן פירש שירצה לגאול ואין לו במה לגאול .
לד ושדה מגרש עריהם : לפי הפשט אסורים הלווים למכור שדה מגרש שלהם , כי מעט היה .
לה גר ותושב : עיין אוהב גר , ושם פירשתי כתרגומו ידור ויתותב , יהיה גר ויהיה תושב ויחיה עמך , וזה פירוש קשה , ואולי הכוונה בין שיהיה גר ( שיש לו אשה ובנים ), בין שהוא תושב ( שהוא בגפו ) יחיה עמך .
מז או לעקר : ל ' עיקר ושורש ( ראב " ע ), וענינו מי שהוא משורש משפחת גר כלומר אף אם הנכרי הזה נולד בא " י , אל תניחו עבד עברי בידו , כיון שהוא ממשפחת גרים , והוא עצמו נכרי בן נכרים , אלא שנולד בא " י ואיננו נקרא בשם גר ( יח " ף ז " ל ). ולדעת אח " ם הוא יחיד שמשפחתו גרים תושבים , והוא נעקר מהם ונעשה גר צדק , ואעפ " י שהוא כיהודי לכל דבר , אל תניחו עבד עברי בידו .
נ עד שנת היובל : הנמכר לגוי אינו יוצא בשש , כי הניחה התורה למי שירצה למכור עצמו ליותר משש שנים , שיוכל למכור עצמו לגר תושב ; אבל בשנת היובל יוצא גם הוא , כי שנת היובל היתה שנת דרור בארץ לכל יושביה , ואין ראוי שיהיה גם אחד שלא ישבו בה לביתו , כי רצון התורה להשוות העם כולו כאיש אחד חברים , ולא יאומת השווי , אם יהיה איש אחד נשאר בעבדותו . כימי שכיר יהיה עמו : ע " ד ( למעלה פסוק ט " ו ) כי מספר תבואות הוא מוכר לך , אינו נמכר לו לעבד עולם , אלא עד היובל במספר שנים , ואינו עם אדוניו אלא כאילו הוא כימי שכיר , כלו ' כאילו נשכר לו לזמן ידוע . כימי : כמו כבימי , ע ' שמות י " א ד '.
נג כשכיר שנה וכו ': דרך התורה לכפול עיקר הדבר בתחילת המאמר ובסופו , כדי שיהיה רישומו חזק בנפש , וכן למעלה ט " ו וט " ז כמספר שני תבואות ימכר לך , לפי רוב השנים תרבה מקנתו ולפי מעוט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואות הוא מוכר לך , וכן כאן אמר תחילה כימי שכיר יהיה עמו אם עוד רבות וגו ' ואם מעט נשאר וגו ' ואח " כ חזר ואמר ( אזהרה לבית דין ) כשכיר שנה בשנה יהיה עמו , והשלים האזהרה לבית דין באמרו לא ירדנו בפרק לעיניך , וכל זה במשך זמן עבודתו שהוא עד היובל , ואח " כ הוסיף שאם הגיע יובל ולא נגאל , יצא ביובל , וגם זו אזהרה לבית דין .
נד כי לי בני ישראל עבדים : ברש " י כתוב : כל המשעבדן מלמטה כאילו משעבדן מלמעלה , אבל בתורת כהנים ( בהר פרשתא ו ') כתוב : מעלין עליו כאילו משתעבד למעלה , ופירש בעל קרבן אהרן כאילו משעבד בו ית ', וברש " י כ " י שבידי כתוב : כאילו משעבד מלמעלה .