קוד: שד"ל ויקרא כו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
א משכית : אבנים מצוירות ( רשב " ם וראב " ע ).
פרשת בחוקותי
טז בהלה : נ " ל כמו ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה ( תהלים ע " ח ל " ג ), לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה ( ישעיה ס " ה כ " ג ), אף כאן מכות שיפסידו יגיעכם בעבודת האדמה , והן השחפת והקדחת , והן מכות בתבואה , לא בגוף , וזה מסכים עם מכלות עינים ומריבות נפש ( שהעובד אדמתו מצפה לקצור ואינו קוצר ) וגם וזרעתם לריק זרעכם , ואח " כ מוסיף שגם אם יצמח יאכלוהו האויבים . והנה אמר בהלה בלא ה " א הידיעה , כי ענינה דבר המביש תוחלתכם , ואח " כ פרט את השחפת ואת הקדחת , ועל הדרך הזה יש לפרש ג " כ בכי תבוא ( דברים כ " ח כ " ב ) וכן הזכיר הראב " ע כי רבים אומרים כי השחפת והקדחת שנים חליים בזרע כמו השדפון והירקון .
יט ושברתי את גאון עזכם : אשבור מה שהוא סיבה לגאונכם .
כא ואם תלכו עמי קרי : נפתלי וויזל פירש אם תלכו עמי קרי , שגם במקרה הרעה הזאת שקרה לכם תלכו עמי כמו שהלכתם עמי קודם לכן ; ולפירושו העיקר חסר , שהרי שיעור הכתוב לפי פירוש זה הוא " אם גם עם המקרים והמכות האלה שהבאתי עליכם עדיין תכלו עמי " ומה טעם תלכו עמי , שהיא מליצה קרובה למליצת את האלהים התהלך נח ( בראשית ו ' ט ')? ורמבמ " ן פירש לשון התנגדות , מגזרת לקראת , תלכו נגד רצוני , תשימו מגמת פניכם לעשות הפך רצוני ; אבל לא מצאנו מילת לקראת בענין התנגדות , ובהפך מצאנו ( במדבר כ " ד א ') ואל הלך כפעם בפעם לקראת נחשבים , שענינו ולא הלך אחרי נחשים : ומלבד זה , הנה כשהגיע אצל פסוק כ " ח והלכתי עמכם בחמת קרי , לא מצא ידיו ורגליו , כי מה טעם בחמת התנגדות ? וכל חמה היא התנגדות , והוצרך להפריד בין הדברים , ולתרגם בחמת קרי כאילו כתוב בחמה בקרי , ואין זה פירוש אלא עיוות הכתוב , ומי יתן ואדע , מה רבו כל החכמים האלה לפנות כה וכה למצוא להם דרכים צרכים ודחוקים לפרש מילת בקרי , אחרי אשר קדמם המתרגם החשוב אנקלוס ע " ה , הראשון בזמן ובמעלה כקהל המפרשים , אשר על פי הקבלה , שהיתה בידו , תירגם מילת קרי הוראת הקושי ? - אחשוב שזה נמשך ממילת קורה , ואולם יהיה איך שיהיה , אין ספק שהיתה המילה הזאת ידועה לקדמונינו בקבלה מקדמוניהם , והם ידעו שהוראתה על הקושי (" בכורי העתים " תקפ " ט עמוד 98).
כו עשר נשים : מעשר משפחות ( ראב " ע ), ועיין רנ " ה וייזל וי ' ש ' ריגיו .
ל פגרי גילוליכם : אולי הכוונה על בהמות נעבדות שגם הן תמותינה ברעב .
לד ע ' פסוק מ " א . ברש " י כ " ו שבידי : למלאת את שבתותיה ( לא : למלך את שבתותיה ).
לו עלה נדף : ברש " י כ " י שבידי : שהרוח הודפתו ( עשה נדף כמו נהדף ).
לט אתם : עם עונות של עצמם .
מא ירצו את עונם : כמו עד ירצה כשכיר יומו ( איוב י " ד - ו '), או אולי כל " ירצו " " תרצה " הכתובים כאן ראויין להינקד פתח , והם הפעיל , כמו פסוק ל " ד והרצת את שבתותיה , וטעם הרצה שילם ( על דרך שלם שענינו עשה שלום , ככה הרצה ענינו פייס ) והטעם כשייכנע לבבם אז יכלה תשלום עונם וכן האדמה כאילו היא חייבת לשלם לה ' שבתותיה , ועיין רמבמ " ן פסוק ל " ד .
מג והארץ תעזב מהם וגו ': איננו דבק עם מהם אלא שיעור הכתוב : הארץ , כשתהיה בלא הם , תשיאר נעזבת ולא תתישב עוד לעולם . המפרשים שתהיה נעזבת מהם , כלומר שהם יעזבוה , אין להם חיך לטעום הדיבור העברי , אבל כוח המי " ם הזאת הוא להורות על הפירוד והריחוק , והכוונה כי אחר שיגלו ישראל מארצם , לא יצליח עליה שום גוי ולא תהיה ארצם מיושבת כמו שהיתה , אבל תהיה נעזבת , אחרי היפרדה מהם , ותרצה את שבתותיה ; וכן בהשמה מהם אין ענינו , שהם יעשו אותה שממה , אבל שהיא תישאר שממה אחרי היפרד מהם . בהשמה : הרי זה אחד ממשפטי אותיות אהח " ע , שלפעמים יבוא בהן השוא הראוי לבוא לפניהן , ותבוא לפניהן התנועה הראויה לבוא בהן , כמו לעשר ( דברים כ " ו י " ב ) במקום לעשר , בעשר ( נחמיה י ' ל " ט ) במקום בעשר , מעזרים ( דברי הימים ב ' כ " ח כ " ג ), מחלמים ( ירמיה כ " ט ח '), מהלכין ( דניאל ד ' ל " ד ) במקום מעזרים מחלמים , מהלכין .