פירוש שד"ל על במדבר פרק טו

קוד: שד"ל במדבר טו בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ליאת חומסקי

אל: מימון: אראל סגל

פרק ט"ו

[יב] כמספרם : יהיה מספר הזבחים מה שיהיה, אפי' הם רבים מאד, תמיד יהיו הנסכים והמנחות כמספר הזבחים, ודברי המבאר בנתיבות השלום הבל הבלים.

[יג]להקריב : כשירצה להקריב

[טו] לפני ה' : איננו כמו בעיני ה' (כדברי רמבמ"ן), וכאן אינו מוסיף זכות או קולא לגר או גדולה, אלא אומר שהוא חייב לפני ה' בכל מה שאתם חייבים בו, וזה אמנם כדי שהגרים לא יביאו לא"י מנהגיהם בעבדות אלהיהם. יש לתמוה על רש"י ז"ל שהביא כאן פסוק (בראשית י"ג י' ) כגן ה' כארץ מצרים, והוא איננו דומה כלל לעניננו, כי שם יש נושא שלישי והוא ככר הירדן שהיה דומה לגן ה' ולארץ מצרים, וכאן הנושאים אינם רק שנים ככם כגר, ואולי אחרים הוסיפו הפסוק ההוא ברש"י.

[כא] מראשית עריסותיכם...תרומה : כמו שהתרומה אין לה שיעור כן החלה אין לה שיעור (רש"י).

[כב] ולא תעשו את כל המצות האלה : שלא תקיימו את כולן, אלא תשמיטו קצת מהן

[כג] מן היום אשר ציוה ה' : משעת חיובן, כי קצת המצוות תלויות בביאתם לארץ וקצתן גם לדור המדבר

[כד] נראה כי כאן מדבר בהשמטת מצות עשה, כי בויקרא (ד' ) כתוב מפורש ועשה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה, וכאן ולא תעשו את כל המצוות, והיה זה כי בס' שמות באו רוב מצוות לא תעשה במה שבין אדם לחבירו ובעניני המוסר (יתרו ומשפטים), ע"כ סמך להן בויקרא הכפרה לעובר עליהן בשגגה, ואח"כ בויקרא באו רוב מצוות עשה בענין עבודת ה', וסמך להן כאן הכפרה למבטל אותן בשגגה. ורמב"ן דחה סברה זאת. אם מעיני העדה נעשתה לשגגה: מקרא קצר, אם מעיני העדה נעלם ונעשה דבר בשגגה.

[כח] בחטאה בשגגה : וכן למטה פסוק ל"א "עונה" בה הה"א בלא מפיק; נראה שלא רצו ליחס החטא והעון אל הנפש, וכן אנקלוס תירגם:אנשא, לא: נפשא. אך בפסוק והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ( ויקרא ז' י"ח) הה"א במפיק, כי שם אין לטעות, כי כתוב האוכלת, ואין הנשמה אוכלת, וכן יונתן ביחזקאל י"ח ד' נזהר ותירגם הן כל הנפשות לי הנה "נפשתא",הנפש החוטאת היא תמות "אנש די חטי" (כל זה מתלמידי דח"א).

[לא] הפר : כמו והפר את נדרה ( למטה ל' ט' ) הפיר עצת גויים ( תהלים ל"ג י') אלא שכאן אינו אלא במחשבת הרשע שחשב לבטל המצוה מעיקרה, ודוגמתו עת לעשות לה' הפרו תורתך (שם קי"ט קכ"ו).

[לב] מקשש : תרגומו: מגבב, והוא לקיטת עצים קטנים וקש התלושים, וכן לקושש קש (שמות ה' י"ב) וכן מקוששת שנים עצים (מ"א י"ז י"ב), נראה שאעפ"י שלא היה תולש ולא עושה מלאכה ממש נענש, כי עבר ביד רמה על מצוות שביתה.

[לה] רגום : מה שכתוב ברש"י "פשנט" בלעז אין הכוונה לפרש המילה, אלא להודיע הזמן, וע' מעמר.