קוד: שד"ל דברים י בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ ו, ז ] ובני ישראל נסעו וגו ': פסוק זה ושלאחיו קשים מאד. כי לא ידענו מה ענינם במקום הזה. ורשב " ם וראב " ע אמרו שהם להודיע כי אהרן לא מת מיד, וזה לא יועיל ולא יציל, כי יודעים היו ישראל כי אהרן לא מת רק זה זמן מועט, ואם היה משה רוצה להזכירם זאת, למה לו להזכיר המסעות ולא אמר כי חי עד שנת הארבעים? ולדברי האומרים כי נוספו אחר זמן, לא הרווחנו מאומה, כי לא יובן מה ראה המוסיף להוסיפם. ואם בטעות לוקחו ממקום אחר, לא נודע מהיכן נלקחו ואיה מקומם. והשומרונים הוסיפו: ובני ישראל נסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן. משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים. משם נסעו ויחנו בעברונה. משם נסעו ויחנו בעציון גבר, משם נסעו ויחנו במדבר סין היא קדש. משם נסעו ויחנו בהר ההר. וימת שם אהרן ויקב שם ויכהן אלעזר בנו תחתינו . - כל זה להשוות הענין למה שכתוב בפרשת מסעי, אבל מה ענין כל זה לכאן?
[ י ] ואנכי עמדתי: לקבל הלוחות השניים, כי קודם לכן כבר שמע ה ' אלי בהתפללי לפניו באוהלי, ולא אבה השחיתך.
[ יא ] למסע: כמו מסיע מבנין הפעיל, כמו מוציא ומביא ( ש " ב ה ' ב ').
[ יב ] מה ה ' אלקיך שואל מעמך: לא שזה שהוא שואל ממך הוא דבר קל, אלא הכוונה שאיננו שואל דבר לעצמו, כי אם לטוב לך.
[ טו ] ומלתם את ערלת לבבכם: הסירו המכסה האוטמו לבלתי הבין.
[ יז ] אלקי האלקים: יש מאלקים אחרים שיש להם מציאות וכוח כגון השמש והירח, והנה הוא עליון עליהם. לא ישא פנים: להיות הכל שווים לפניו, להיותו עליון על כול.
[ כא ] הוא תהלתך: אשר בו תתפאר, בהיות לך אלוק כזה.