פירוש שד"ל על דברים פרק יח

קוד: שד"ל דברים יח בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

[ א ] ונחלתו: הנחלה הבאה מאתו, ע " ד ( תהלים קכ " ז ג ') הנה נחלת ה ' בנים, זה חלק אלוק ממעל ונחלת שדי ממרומים ( איוב ל " א ב) וכן הוא אומר במקום אחר ( במדבר י " ח כ ') אני חלקך ונחלתך.

[ ג ] הזרוע והלחיים והקבה: חלק את הגוף לשלושה חלקים, הראש והקרב והאברים ומשלשתן תינתן מתנה לכהן.

[ ה ] לשרת ( ולברך) בשם ה ': ע ' למעלה י ' ח ', ולמטה כ " א ח '.

[ ו ] ובא בכל אות נפשו: ושרת בשם ה ' אלקיו, חלק כחלק יאכלו; אמיתת ענינים של כתובים אלו הוא, שקצת מן הכהנים יעמדו בקביעות בבית ה ' לעמוד לשרת שם תמיד, ושאר כל הכהנים ישכנו ויהיו סובבי ם בכל ערי ישראל, וכשירצו יבואו לבית ה ' וישרתו שם ויאכלו שם מן הזבחים ויחלקו בשווה עם הכהנים העומדים שם בקביעות. אבל בימי דוד נשתנה הענין ונחלקו הכהנים לכ " ד משמרות ( תענית כ " ז ע " א), והיתה כל משמרת משמשת שבוע אחד, ומאז והלאה לא היה עוד רשות לכהן לבוא ולהקריב במשמר שאינו שלו. וכדי שלא יישארו הכתובים הללו כמבוטלים, התקינו הקדמונים ( ב " ק ק " ט ע " ב; סוכה נ " ה ע " ב) שיהיה כל כהן רשאי להקריב קרבנות נדבתו או חובתו אפילו במשמר שאינו שלו, ושהכהנים הבאים לרגל יוכלו לעבוד בקרבנות הבאים מחמת הרגל. והרבה יש לתמוה על המאחרים זמן כתיבת ספר התורה או ספר דברים, איך לא יראו כי אחר שנתקנו המשמרות, לא היה מקום כלל לכתוב המקראות הללו.

[ ח ] לבד ממכריו על האבות " רבו הפירושים על המילות האלה בדברי הראשונים והאחרונים, המולים והערלים, ולא אחד בהם שתהיה מלת " על " מתפרשת בו בדיוק ובצימצום, ובעל הרכסים לבקעה פירש: לבד משדהו וביתו שמכר מדוחקו, שעל אבות הכהנים מוטל לגאלם מיד הקונה לטובת הלוי. אבל דבר זה אין לו ענין לכאן. ואני הייתי מפרש, שאם יהיו הזבחים מרובים, שלא יספיקו לאכלם בזמן הקבוע להם ( יום אחד או שני ימים) וימכרו את העודף לכהנים אחרים, אז מוטל על האבות ושרי הכהנים לחלק בין הכהנים כסף הממכרים ההם, לא חלק כחלק, אלא כפי מה שייראה להם לפי צורך כל אחד ואחד ולפי תכונתו ומעלתו. ועדיין קשה לי מילת " ממכריו ", ויותר היה ראוי שיאמר " ממכריהם " ( של לוים הנזכרים בפסוק הקודם).

[ י ] מעביר באש: ענין מיתה, כמו בשלח יעבורו ( איוב ל " ו י " ב). קוסם: מנחש בזריקת חצים בלשון ערבית.

[ יג ] תמים תהיה עם ה ' אלקיך: הדורש לקוסמים הוא סומך עליהם ועושה מה שאומרים לו, אפילו נגד התורה. ואתה אל תסמוך עליהם, אך היה תמים עם ה ' אלקיך ולא תשמע לזולתו נגד תורתו, ולפיכך אמר מיד: כי הגויים אל קוסמים ישמעו ואתה ... נביא יקים לך ה ' אליו תשמעון, והוא לא יצוה דבר נגד התורה; וידוע כי גויי קדם היו נכנעים אל הקוסמים בכל מעשיהם, כגון אם היה הקוסם אומר להם: אל תילחמו היום, לא היו נלחמים; ואם היו אומרים להם: צריך שתקריבו פלוני או פלונית, היו זובחים אותם.

[ יד ] לא כן נתן לך ה ': נתן חלקך נבדל הרבה מחלקם.

[ טו ] נביא מקרבך מאחיך כמני: בתחילה אמר ( פסוק י): לא ימצא בך, אפילו גוי לא ישב בקרבך אם הוא מעביר בנו ובתו באש וקוסם וכו '. נראה שישראל לא היו בקיאים באותן האומניות, וחששה התורה שמא יבואו ביניהם קוסמים משאר אומות, לפיכך אמר: נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה ' אלקיך - ולא תשמע לקוסמים נכרים, אשר קרוב הדבר, שיסיתוך לעשות כתועבות הגויים ( תלמידי יוסף שבתי באזיבי).