פירוש שד"ל על דברים פרק ל

קוד: שד"ל דברים ל בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

[ א ] והשבות: אל לבבך, כמו ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה ( ישעיה מ " ד י " ט)

[ ג ] ושב ה ' אלקיך את שבותך: מילת שבות או שבית במליצה הזאת השגורה בספרי הקודש איננה משלון שביה וגלות, אלא משורש שוב, כמו ( משלי ד ' כ " ד) לזות שפתים משור שלוז, וכוונת המליצה הזאת בכל מקום שהיא: החזרת האדם או הגוי למעמדו הראשון; וראיה לזה וה ' שב את שבות איוב ( איוב מ " ב י ') ושם אין מקום לשביה וגלות, וכן ( יחזקאל ט " ז נ " ג) ושבתי את שבותהן את שבות סדום ובנותיה, וסדום לא הלכה בגלות. גם מצאנו ( תהלים קכ " ו א ') בשוב ה ' את שיבת ציון, שהוא בלא ספק משורש שוב, ולא משורש שבה. ואם יקשה עלינו היות " ושב " מבנין הקל, הנה מצאנו גם כן והשיבותי את שבות יהודה ( ירמיה ל " ג ז '), כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה ( שם שם י " א), ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון ( שם מ " ט ו '), עתה אשיב את שבות יעקב ( יחזקאל ל " ט כ " ה), בהפעיל. ואין להקשות: איך יאמר תחילה: ישיב ה ' אתכם. למעמדכם הראשון, ואחר כן יאמר: ורחמך? וכיוצא בזה בירמיה ( כ " ט י " ד): ושבתי את שבותכם וקבצתי אתכם מכל הגוים - כי אמנם המקראות הללו על דרך כלל ופרט נאמרו: ושב ה ' את שבותך כלומר ורחמך ושב וקבצך וגו '; ושבתי את שבותכם, כלומר וקבצתי אתכם וגו '. ושב: עיין פירושי בירמיה פרק כ " ט יד ".

[ טו ] את החיים: אינם הנצחיים, כי אין לומר על שכנגדם המוות. כי חלילה לנפש החוטא שתיכרת ותמות. ומלבד כי בכל הברכות והקללות לא הזכיר דבר ממה שאחר המות.

[ כ ] נ " ל להטעים: לאהבה את ה ' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך. ה ' הוא חייך, ואתה תבחר לאהבה אותו ולדבקה בו לשבת על האדמה. ואמר: כי הוא חייך מפני שאמר: ולדבקה בו, על דרך ( למעלה ד ' ד ') ואתם הדבקים בה ' אלקיכם חיים כלכם היום.