קוד: שד"ל דברים לא בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ א ] לדעת מהור " ר יג " ק ז " ל: וילך כמו ( בראשית כ " ו י " ג) וילך הלוך וגדל, ויהי קול השופר הולך וחזק ( שמות י " ט, י " ט) ותך יד בני ישראל הלוך וקשה ( שופטים ד ' כ " ד) כי הים הולך וסוער עליהם ( יונה א ' י " ג), הולך אור עד נכון היום ( משלי ד ' י " ח), וקראתם אותי והלכתם ( ירמיה כ " ט י " ב).
[ ב ] לא אוכל וגו ': לא אמר: להוציאכם ולהביאכם, או: לצאת לפניכם ולבא לפניכם, אלא: לצאת ולבוא סתם, והוא כמו וצאתך ובואך ידעתי ( מ " ב י " ט כ " ז וישעיה ל " ז כ " ח), ענינו להתנועע ולפעול בזריזות.
[ ו ] לא ירפך: תחילה אמרו הרפה ידו מהדבר, כלומר חדל מהחזיק ידו בו כמו אל תרץ ידיך מעבדיך ( יהושע י ' ו '), ואח " כ השמיטו היד ואמרו הרף ממני ( למעלה ט ' י " ד) והכוונה הרפה ידיך מלהחזיק בי, ואח " כ אמרו הרפה הדבר ( כמו כאן לא ירפך), הניחו רפוי בלי שיהיה אוחז בו. האזור הדוחק הבשר מוסיף זריזות, ומזה " חזק " שתחילת הוראתו בארמית כמו " חגר ", וכן זריז תחילת הוראתו חגור והגוף הרפוי הוא הפך הזריז והחזק, ומזה אמרו רפה ( רי " ש קמוצה) ורפיון ומרפה ( בהפעיל) להוראת העצלות והחולשה ( י " ד אב תרכ " ה).
[ ח ] ולא תחת: ערץ ותחת שניהם ל ' שבר, אל תהי נשבר.
[ ט ] ויכתוב: כתבה מתחילה ועכשו נתנה להם לשעה, כדי שיבינו כשיאמר להם ( פסוק י " א): תקרא את התורה הזאת. וע ' מה שכתבתי ב " בכורי העתים " תקפ " ח עמוד ק " ס.
[ יד ] ואצונו: ענין מינוי על שררה ( עיין מה שכתבתי במדבר כ " ז י " ט), וכשאמר ה ' ליהושע ( פסוק כ " ג): חזק ואמץ כי אתה תביא וגו ', הרי מינה והפקיד אותו לנגיד על ישראל.
[ טז ] נכר אין ענינו עם נכרי, אבל הוא דבק עם אלקי ( אלקי הנכר של אותה הארץ) ובאה מילת נכר מדובקת במקף ע " ד ( ישעיה נ " ו ד ') בית תפלתי, שענינו בית תפלה שלי, שאעפ " י שהיחס הוא לבית ולא לתפלה, הנה הוא מדובק למילת תפלה, וכן ( למטה ל " ב י " ד) חלב כליות חטה. ומילת בקרבו חוזרת לעם הארץ, יושב הארץ אעפ " י שלא נזכר.
[ יז ] והסתרתי: כמו ( שמות ג ' ו ') ויסתר משה פניו. הלא על כי אין אלקי בקרבי: מתרעמים עליו שאינו משגיח עליהם, והוא משיב כי הסתרת בפניו אינה אלא מפני רוע מעלליהם, וזה עיקר כוונת השירה, ולפיכך אמר מיד ( פסוק י " ט): ועתה כתבו לכם וגו '.
[ כא ] וענתה השירה הזאת לפניו לעד: אין וענתה " לפניו " כמו וענתה " בו ". כי ענה בפלוני ענינו להעיד על חטאתו לפני אחרים, כגון לפני השופטים, אבל השירה תעיד לפניו להזכירו כי בחטאתו נענש, ושכבר התרה בו הקל, שאם יעשה כך יקרה לו כך, ומתוך כך תהיה לו השירה לעד, לפי עיקר הוראת המילה, שהוא: מזכיר, מזהיר ומתרה, כמו ( בראשית מ " ג ג ') העד העיד בנו האיש, כי אתה העדות בנו לאמר ( שמות י " ט כ " ג) ושורש עהד בלשון סורי כשורש זכר בעברית. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום: היום, בטרם אביאנו, ידעתי את יצרו אשר הוא עושה, ידעתי מה שיצרו עתיד לעשות. אבל משה כשדיבר אל העם אמר הענין דרך אומדן הדעת ולא דרך ידיעה מוחלטת, לבלתי יאמרו: כבר נגזר עלינו שנחטא. וכן בעלי הטעמים נתנו רביע על יצרו, להדביק היום עם עושה, ולהפרידו מן ידעתי: ולפירושי היו מילות ידעתי את יצרו ראויות לקדמא ואזלא.
[ כד ] עד תומם: שנשלמו המצוות, כי כתב בו גם מצות הקהל אחר שלקחו מידם.
[ כט ] כמעשה ידיכם: הם האלילים.