שירים עבריים מהתנך - שימו לב למילים

קוד: שירים עבריים מהתנך - שימו לב למילים בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אסתי סלוטקי

אל: כפית ה'תשס"ב שבט

/ אסתי סלוטקי [לא מה שחשבתם...]

חלקכם לבטח מפזמים לעצמכם שירים מדי פעם - אם בהליכה ברחוב, או בסתם רגעים. אבל האם שמתם לב איזה שירים אתם שרים? בדרך-כלל אנחנו שומעים שיר ו'נדבקים' אליו למשך כמה זמן. אולי זה הלהיט האחרון, שמושמע ברדיו כל היום, או אולי שיר ישן ואהוב.

מה בעצם כל כך מושך אותנו בשירים? אני משוכנעת שאם הייתי עורכת סקר בנושא, בקרב אנשים שונים ובגילאים שונים - רובם היו עונים - המוזיקה. ואכן, המוזיקה היא דבר מושך. כל אדם, וסגנון המוזיקה האהוב עליו.

[במאמר מוסגר - המוזיקה (בנוסף למילים) משפיעה על האדם בצורה שלא תמיד מורגשת, ולא תמיד מוקדשת מחשבה לנושא. הרי זו 'רק' מוזיקה.]

לפעמים אנחנו שומעים שיר, מתלהבים ממנו בגלל המנגינה שלו, ושרים אותו ללא הפסקה.

אבל, האם אנחנו חושבים על המילים שלו? מה בעצם השיר רוצה להגיד?

מישהו מכם חשב פעם שדרך השירים הוא לומד תנ"ך?

לא, אני לא מדברת על מוזיקה חסידית, שבה רוב מילות השירים הן מן התנ"ך, או אמרות חז"ל ידועות יותר או פחות, אלא על סגנון המוזיקה שנקרא מוזיקה ישראלית ... למרות שהתנ"ך אינו מקצוע אהוב במיוחד על חלק מהתלמידים (בעיקר בתקופת הבגרויות), הנה מתברר שהם לומדים כמה עניינים מהתנ"ך מבלי משים, ואפילו בהנאה.

נמצא שפזמונאים רבים כותבים שירים המבוססים על התנ"ך. כל דמות וסיפור יכולים לזכות בפירוש משלהם ע"י מוזיקאי - גם אם כוונת המשורר היא לא תמיד כוונת התנ"ך... לעתים השירים נכתבים בצורת תיאור של האירוע המקראי כפי שהוא נזכר בתנ"ך, למשל השיר "וחרב אין ביד דוד" בביצוע להקת פיקוד צפון: (השיר מצוטט בדילוגים משמואל א'/י"ז) "ויחזק דוד מן הפלשתי / בקלע ובאבן / וחרב אין ביד דוד". השיר מתאר, בשילוב ציטוטים כמעט מדויקים (ששונו, כנראה, לצורך ההתאמה למנגינה) את מהלך המלחמה בין דוד לגולית, וזה לא השיר היחיד הבנוי בצורה זו. (ככלל, נראה שדוד המלך הוא דמות אהודה בקרב המשוררים והמלחינים הישראליים. לאורך השנים, נכתבו שירים לא מעטים שבהם מוזכרת דמותו. אזכיר כאן רק מעטים - "דוד ושאול", "כינור דוד", "מים לדוד המלך", "למה צחקה מיכל" ו"גולית", וודאי ישנם נוספים שהשמטתי.)

דוגמה נוספת: השיר "כד הקמח" בביצוע להקה צבאית שמזכיר את הנס שעשה אליהו הנביא לאשה מהצפון, ומספר, אגב כך על מעשיו של אליהו הנביא (מלכים א').

ופעמים שההקשר התנ"כי הוא אסוציאטיבי בלבד - הוא מתבסס על פסוק או מילים בודדות מהתנ"ך, אך מדבר על נושא שונה, לפעמים אפילו רחוק מאוד מהנושא שבו נכתב הפסוק. (לדוגמה: המילים "חוזה לך ברח" נאמרו לנביא עמוס (פרק ז') בהקשר של נבואה, ובשיר אין שום סימן וזכר לכך.)

בסופו של דבר, ההוויה הישראלית במהותה מחוברת לתנ"ך.

אולי היטיב לתאר את התופעה אהוד מנור (ז"ל) ב"שיר ישראלי":

"מי אני, מי אני? כן אני

א-לי, א-לי, שיר ישראלי!"