מדור האבק - פתיחה

קוד: מדור האבק - פתיחה בתנ"ך

סוג: רקע

מאת: שחר

אל: כפית ה'תשס"ג תשרי

מאז שאני לומד תנ"ך אני נתקל בבעיה שחוזרת והורסת לי סברות. אני חי בזמן הלא נכון. הסביבה משפיעה עלינו ועל הצורה בה אנחנו רואים דברים. ברגע שאני קורא סיפור על טבח המוני שביצע אחד המלכים, לדוג' יהוא, אני מרגיש קצת בעייתיות. זה נראה מייד כצד של ביקורת על יהוא, או לפחות ככה זה נראה במבט ראשון לאדם מהמאה החמישים ושבע [1] . אדם שחי לפני 2500 שנה היה רואה אולי את הדברים בצורה אחרת לחלוטין [2] , והסיפור היה גורם לו לגאוה אדירה, כשכל ראש שנוסף לערימות של ראשי בית אחאב היה ממלא את ליבו באושר וגיל עד אין קץ.

מאז שאני זוכר את עצמי ניסיתי להכנס לראש של האנשים שחיו אז. זה קשה, ואין שום דרך לדעת אם אתה צודק, אבל לדעתי זה חשוב.

אני חושב שתנאי הכרחי להבין איך מישהו מאז היה מגיב הוא להכיר את העולם בו אותו אדם חי. זו בדיוק המטרה של המדור הזה. אני לא עומד להיכנס לשאלות הקטנות של החיים שלהם אז. זה חשוב, אבל אני פשוט לא מבין בזה מספיק. אני חושב גם שעקרוני יותר לדעת קודם מה העסיק אנשים באופן כללי ורק אז להתעמק בסוגיות של "באיזה כלים חקלאיים הם השתמשו" וכו'. תוך כדי המדור אני כן אעיר הערות כאלה מדי פעם כשנגיע לדברים שבהם אני כן מבין קצת, אבל העיקר יהיה על סוגיות כלליות יותר.

המדור הפעם יהיה מעין פתיחה והצגת עובדות יסוד ובכפיות הבאות אני מקווה לעבור אחת אחת על התרבויות הגדולות שהיו באותה תקופה, צורת החיים בהם, הדברים שהעסיקו אותם וההשפעה של הענין על דמויות התנ"ך באופן ספציפי. זו אמורה להיות סדה של כ-10 מאמרים אבל האורך שלה עשוי להשתנות תוך כדי.

נתחיל במחיקת כמה הנחות יסוד:

1. אנחנו אומרים הרבה פעמים שבבית ראשון היתה בעיה של עבודה זרה, בלי לפרט, כאילו ברור לכולם בדיוק מהי עבודה זרה. במקרים מיוחדים אנחנו שמים לב לכך שלפעמים קוראים לאותה עבודה זרה עבודת הבעל, האשרה, המולך וכו' אבל בדרך כלל אנחנו לא מתעמקים בהבדלים, וגם כשכן אנחנו עושים זאת מתוך היחס של התנ"ך אליה. על פי התיאורים בתנ"ך אין לי מושג למה מישהו ירצה ללכת לעבוד חתיכת עץ. הלעג של הנביאים לפסלים נראה לי כל כך ברור. אבל אם זה באמת המצב, למה רוב בני ישראל עבדו עבודה זרה? מה היה כל כך מפתה בזה? [3] בפועל, התיאולוגיה שלהם היתה הרבה יותר מסובכת, והמצב החברתי שהיה בימיהם השפיע על היחס לכך בצורה שונה לחלוטין מהמקובל היום. מה אתם חושבים על המהפכה הדתית של יאשיהו? התגובה של כולכם תהיה כמובן חיובית. כמה מכם הרגשתם בצור דומה לפני כמה שנים כשהטאליבן השמידו את פסלי הבודהא העתידים באפגניסטן. אף אחד שאני דיברתי איתו באותה תקופה לא שיבח את הטאליבנים על כך, להיפך, רוב האנשים שדיברתי אתם ראו בכך פעולה של התקפה ברוטלית וחסרת תרבות.

בקיצור - אתם לא מבינים כרגע את היחס שהיה פעם לע"ז.

2. אנחנו רגילים לחשוב על הארץ כאילו היא נראית פחות או יותר איך שהטבע נראה בה היום, חשוב שנזכור שפעם כל הרי אפרים היו יער אחד ענק, החוף של הים התיכון נראה שונה לחלוטין [4] וכו'. לא רק שהארץ נראתה שונה אלה שהפחד מהטבע היה גדול הרבה יותר - בצורת, נחשים, דובים הם סכנות שאנחנו מרגישים היום הרבה פחות.

3. אנחנו צריכים גם לשנות את תחושת הזמן. מבחינתנו כדי לדבר עם מישהו במקום רחוק צריך רק להרים טלפון או להפעיל את המחשב, פעם היה צריך לשלוח שליח שילך במשך כמה ימים, כדי להגיע לירושלים היום צריך לנסוע מרוב הארץ מרחק של כמה שעות. פעם אנחנו מדברים על ימים. אנחנו לוקחים את העובדה שהאוכל שלנו במקרר בצורה כל כך מובנת מאליה, בלי לחשוב על זה שפעם להכין חתיכת בשר היה תהליך שהיה לוקח את כל היום. דברים לקחו פעם הרבה הרבה יותר זמן וזה משנה את כל צורת החשיבה על דברים.

4. לזכור שכשיש מקדש כל החיים שונים לחלוטין, הקפדה על טומאה וטהרה, עליה לרגל, מעמדות חברתיים על פי המשפחה אליה נולדת, כל אלה היו סוגיות חשובות פעם כשהיום הם כמעט חסרות משמעות.

אלה היו רק כמה דוגמאות, שכל אחת מהם מספיקה בפני עצמה כדי להפוך לחלוטין את תפיסת העולם המודרנית, ויש עוד אין ספור דוג' כאלה. אני מקווה שעד סוף סדרת המאמרים הזו נבין קצת יותר טוב איך היה המצב פעם. אני ממש ממש אשמח לקבל תגובות על מה שיהיה במדור הזה בעתיד, ועוד יותר אשמח לדבר עם אנשים על הנושא. אני לא מתיימר להיות מומחה, פשוט מישהו שלמד קצת בנושא ולכן אשמח לקבל עוד הפניות למקורות על מה שאכתוב. זה פשוט נושא שחשוב לי שעוד אנשים בארגון יתעסקו בו.

בתכל'ס לא חידשתי פה הרבה. הסיבה העיקרית שכתבתי את הפתיחה הזו היא כדי שאנשים ידעו מה אני עומד לעשות וכדי שתהיה להם הזדמנות נאותה למחות. אחרי השיעור שהעברתי בסמינריון בשנה שעברה החלטתי שעדיף לשאול לפני שאני כותב דברים שעשויים להיות בעייתים. אם אף אחד לא מתנגד עד הכפית הבאה, אני מתחיל, ראו, הוזהרתם! J