קוד: מדור ההדרכה - כתיבת שיעור בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: שחר
אל: כפית ה'תשס"ב שבט
/ שחר מיידנבאום
עכשיו, כשיש לנו רעיון לשיעור, הגיע הזמן לעבור לשלב הבא - הכנת השיעור.
נקדים ונאמר שיש אלפי דרכים שונות להכין שיעור. מאמר זה יציע קוים כללים שאני מקווה שכל אחד יוכל למצוא בהם לפחות כמה פרטים שימושיים, או לפחות לקבל מהם קצת יותר סדר בעבודתו. עקרונית יש 4 דברים שצריך להכין לקראת השיעור:
כרגע יש לנו ביד שאלה עם רעיונות מעורפלים, יותר או פחות, בנוגע לתשובה. השלב הראשון יהיה לנסח את השאלה בצורה מוגדרת יותר. ניקח דף (נצטרך הרבה כאלה) ונרשום עליו את השאלה. נשאיר מקום ליד כדי שנוכל לרשום שם עוד שאלות (שאליהן נגיע עוד מעט).
נקרא את כל הפרשיה העוסקת באותה שאלה. אם מדובר בדמות או מאורע ספציפי [1] נקרא קודם לגביהם ואז נעבור על-פי הסדר על הרקע לפרשיה ועל שאר מה שידוע לנו על הדמויות והאירועים שהובילו לאותו רגע, וכן את מה שקורה בהמשך. לא צריך להתעמק יותר מדי, אפשר לקרוא מהר, העיקר להבין מה קורה.
נחזור לפרשייתנו. נקרא אותה לאט לאט ונרשום מתחת לשאלה המקורית את כל השאלות שעלו לנו תוך-כדי. תשובות וסתם רעיונות נחמדים שחשבנו עליהם תוך-כדי נרשום במקום אחר. תדאגו לרשום הכל, כי בטוח תשכחו חלק גדול מהדברים אחר-כך וזה יהיה נורא עצוב. תרשמו גם מילים לא מובנות בתור שאלות.
לאחר שרשמנו את כל השאלות נעשה ניסיון לענות עליהם בכוחות עצמנו. ננסה בעיקר לענות על השאלות הגדולות. בדרך כלל כשיהיה לנו מהלך כללי של מה שקורה, השאלות הקטנות יפתרו מעצמם או שהתשובות ינבעו משם עם קצת מאמץ. פירוש המילים הקשות ישתנה גם הוא בדרך-כלל על-פי ההבנה של הפרשייה כולה. זה לא נורא אם עדיין אין לנו רעיונות, הם יגיעו בהמשך.
אם אנחנו מכירים סיפורים דומים נקרא אותם עכשיו. בשלב זה נחפש רק דברים ממש קרובים. נפתח גם את המדרשים על אתר (מדרש-רבה, ילקוט-שמעוני) ואחר כך את הגמרות העוסקות בסיפור זה (ניעזר לשם כך בפירוש תולדות-אהרון שנמצא במקראות-גדולות רגילות ומתחבא לו בדרך כלל איפשהו באמצע הדף).
עכשיו נעבור על הפרשייה שוב תוך שימוש בפרשנים הנקודתיים (רש"י, רמב"ן, ראב"ע, רד"ק וכו'). ננסה להבין מה ההבנה הכללית שלהם בכל הסיפור ולסתום בעזרתם חורים ברעיונות שהעלינו. אם אחד מהם אומר משהו ממש לא הגיוני תרשמו לכם את זה ותחקרו את זה אחר כך, לפעמים זה יפתח פתח שירחיב מאד את השיעור.
עכשיו כדאי לראות מה חושבים פרשני המהלך. נקרא את המלב"ים, אברבנאל וכו' ונקרא גם את הסיכומים של דעת-מקרא או קסוטו כדי לקבל עוד רעיונות כוללים למהלך. נסו לחבר את הפרשנים הקטנים יותר לפרשנים הגדולים ולחלק את הפרשנים לקבוצות על פי הכיוון הכללי שלהם בפרשייה. לאחר שבצענו את החלוקה נעבור על כל קבוצה וננסה לראות את המחלוקות הפנימיות בתוכה. תוך-כדי כך יש לעשות רשימה של מקורות שכל הפרשנים הזכירו כסיפורים דומים.
הסתכלו בכל אחת מהקבוצות. עם מי מהם אתם מסכימים? מה מפריע לכם בשאר הקבוצות? מה מפריע לכם בכל-זאת בכיוון שכן יותר קרוב אליכם? האם אתם רואים לבד מה היו המקורות של אותם פרשנים (גם אלו שלא הזכירו מקורות), מה הכריח כל פרשן לפרש איך שפירש?
תזכרו גם את כל מה שאתם לא מסכימים אתו. בדרך-כלל יהיה בשיעור אדם שכן יסכים עם אותה דעה ולפעמים גם יעלה אותה. אם תכירו את הדעה ואת מי שמעלה אותה יהיה לכם הרבה יותר קל להתמודד אתו.
עכשיו נפתח את שאר המקורות שהזכירו המפרשים. נפתח גם פרקים אחרים בעלי ביטויים דומים (לשם כך ניעזר בהשוואות של דעת-מקרא בסוף כל ספר, בזיכרון של אנשים שהיו בחידון (ובעצם גם סתם בדפי ההכנה לחידון) וכו').
בשלב זה, כשכבר יש לנו ביד מידע רציני, נעצור לכמה דקות ונסדר את מה שיש לנו. רק אחרי שסידרנו את המידע שבידינו נעבור לקרוא מאמרים או שיעורים של חברי נח"ת אחרים בנושא. [2] נקרא אותם בעין חשדנית וביקורתית ונרשום בצורה מסודרת מה אהבנו ומה לא אהבנו בכל מאמר, אחרת אותם מאמרים ימשכו את מחשבתנו אל הכיוון שלהם. עד כאן הקטע התוכני.
עכשיו נשב וניקח את כל מה שיש לנו ונרשום אותו בסדר בו אנחנו רוצים להעביר אותו. כדאי לרשום ממש בפירוט כדי שאם תוך-כדי השיעור נתבלבל נוכל להיעזר בדף כדי להמשיך. כדאי גם לרשום בו מתי ומאיפה עד איפה צריך לקרוא, ככה לא תצטרכו להתחיל לדפדף באמצע השיעור. תדאגו לפזר את הקטעים כך שכולם יקראו. ככה גם יותר קל להתרכז וגם תוכלו לקרוא במהירות את מה שכתוב לכם בהמשך הדף עד הקטע הבא שאותו חברי הארגון יקראו ולסדר לעצמכם את הדברים בראש.
תזכרו שאתם מדברים אל אנשים שלא בהכרח מכירים את הסיפור ולכן תדאגו לקרוא בסוף את הדף כאילו לא ראיתם אותו בעבר ולראות אם הוא מובן. עדיף לתת לאדם נוסף (רצוי מישהו מחוץ לנח"ת) לעבור על זה ברפרוף ולהגיד אם זה מובן באופן כללי או לא.
עכשיו יש לכם ביד שלד כללי שבדרך-כלל מעניין אבל לא מספיק כדי להעביר אותו בפני קהל. תחשבו מה יכול להיות מעניין יותר. באיזה חלקים אנשים ישתעממו ותכניסו לשם דברים מתודיים. זה יכול להיות משהו שיפעיל את הקהל (משחק קטן, מפה שתדגים מה קורה, תחפושות וכו'). לחילופין אפשר לעשות מעשה כלשהו שלא בהכרח קשור אבל יעיר את כולם (לתקוע בשופר, להעמיד את כולם על הכיסאות שלהם וכו'). תדאגו שמדי פעם תהיה לכם שאלה לדיון שבה חברי הארגון יוכלו להעלות כל מיני רעיונות. תרשמו לעצמכם בדף איפה אתם עושים כל אחד מהדברים האלה ועוד אחד שניים שיהיו בסוף כך שתוכלו לשלוף במקרה הצורך.
עכשיו תעבירו את השיעור בראש ותמדדו כמה זמן זה לוקח. בדרך כלל ייקח פי שניים זמן להעביר אותו ממה שלקח לכם כשהרצתם אותו בראש. הפער נגרם כתוצאה מהפרעות (שאותם תוכלו עקרונית לצמצם) אך לא רק מכך. תזכרו שאנחנו בנח"ת ואנשים ישאלו שאלות ויתווכחו אתכם - זה לוקח הרבה זמן. בנוסף לכך, כשיש קטעי קריאה ארוכים ולא מוכרים לפעמים ייקח הרבה יותר זמן ממה שחשבת לקרוא אותם.
לקטע הנפשי אי אפשר לעשות יותר מדי הכנות ספציפיות, אבל יש יחס הפוך בין כמות ההכנה הכללית לשיעור לכמות הדאגה והבלבול שמשתקפים בשיעור. קחו קצת זמן להירגע. תזכרו, זה לגיטימי לחלוטין להפגין פחד ודאגה לפני השיעור, אבל אם תפגינו את הרגשות האלה במהלכו זה יפגע בו. תוציאו את הכל לפני שאתם מתחילים בהעברה, או לפחות תדחיקו אותם זמנית. המשך יבוא,
שחר
[1] שהם סוג השיעור בהם יעסוק מאמר זה, לשיעור על מילה כללית נעבוד בסדר קצת אחר ואי"ה נכניס זאת לכפית הבאה.
[2] מה שמזכיר לי, אני עדיין צריך מתנדבים להקלדת שיעורים. עד כה היה רק מתנדב אחד והוא השאיר את שמו בטלפון שלי בצורה לא ברורה - נדמה לי ששמו מתחיל ב"ב", אבל שאר השם ממש לא היה ברור. בכל מקרה, אנא צרו אתי קשר בהקדם והתנדבו למשימה חשובה זאת.