קוד: אפרים ומנשה בתנ"ך
סוג: מסקנה
מאת: אראל
אל:
יש מדרשים רבים על אפרים ומנשה, שאפשר להבין אותם ע"פ קו-המחשבה הבא:
ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" - אפרים אמר לו. בעבר לא היו בתי אבות, והטיפול בזקנים נחשב לכבוד לבני המשפחה.
המליץ" שתרגם מעברית למצרית (הוא היה מתאים במיוחד לתפקיד זה כי ידע את שתי השפות מהבית - עברית מהאב ומצרית מהאם).
בראשית מח13-14 : "וייקח יוסף את שניהם - את אפרים בימינו משמאל ישראל, ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש אליו. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר, ואת שמאלו על ראש מנשה; שיכל את ידיו,כי מנשה הבכור
".
שיכל" הכוונה "הצליב". לפי זה, יעקב הצליב את ידיו כי מנשה הוא הבכור, והוא ממילא - באופן טבעי - יצליח יותר, ולכן - כדי לתת לאפרים את הברכה הגדולה יותר (כמו שהתכוון יעקב לעשות) צריך לעשות מאמץ מיוחד ולשים את יד ימין על ראשו.
סכל נא את עצת אחיתופל", "
משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"), והכוונה היא שיעקב סיכל את ידיו
של יוסף, כלומר ביטל את המעשה שעשו ידיו של יוסף בכך שהביאו את מנשה הבכור לימינו.
בראשית מח19: "וימאן אביו ויאמר: 'ידעתי בני ידעתי - גם הוא יהיה לעם, וגם הוא יגדל; ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו, וזרעו יהיה מלוא הגויים
".
ויידום השמש וירח עמד, עד ייקום גוי אויביו - הלוא היא כתובה על ספר הישר ...": הם פירשו, ש"ספר הישר" הוא ספר בראשית (או לפחות החלק שמכיל את הברכות).
בראשית מא51: "ויקרא יוסף את שם הבכור 'מנשה': כי נשני אלוהים את כל עמלי, ואת כל בית אבי. ואת שם השני קרא 'אפרים': כי הפרני אלהים בארץ עניי
".
ארץ עניי" - 'היא לא הבית האמיתי שלי, הבית האמיתי שלי הוא בית יעקב', ולכן אפרים נטה יותר להתקרב ליעקב.