פרט וכלל

קוד: פרט וכלל בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: דוד ק

אל:

מאמר זה מתבסס על שיעורים של פרופסור קירשנבאום מהמרכז הבינתחומי, והוא הוקלד ע"י תלמיד החפץ בעילום שמו ונתרם על-ידו ל"אתר הניווט בתנך". מותר להעתיק את המאמר בתנאי שהערה זו נמצאת בראש כל עותק.

פרט וכלל -

ההפך מ"כלל ופרט", כלומר, המחוקק מנסח את החוק שלו פרט וכלל, הפרוט קודם למילה הכוללת. יש אם כן מידה אחרת - נעשה כלל מוסיף על הפרט. הכלל בא להוסיף על הפרט.

לדוגמא - שמות כב9 - "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה ובכל בהמה לשמור" - יש כאן עניין של אדם מפקיד אצל השני חפץ כלשהו, והוא מפקיד אצל השני חפץ ומשלם לו לשמור על החפץ הנ"ל. ישנו פרוט לפני הכלל, לאחר הפרוט יש הכללה. זה לא מקרה. ישנה כוונה מיוחדת למידה הזאת - "נעשה כלל מוסיף על הפרט". לאחר שניתן פרוט הוא מוסיף את הכלל, מוסיף כל דבר שניתן להוסיף, ההוספה היא כללית.

מה ההבדל במילה פרט, אם הפרט אחרי הכלל, או אם הפרט לפני הכלל?

תפקידו של הפרט אם הוא בא אחרי כלל - הוא מגדיר. אין בכלל אלא מה שיש בפרט. הוא מגדיר, זהו לא רק צמצום אלא הגדרה ממצה כי אין בכלל אלא מה שיש בפרט.

פרט הבא לפני הכלל - הוא מדגים, נותן דוגמא. אם יש פרוט ואחרי כן יש הכללה, כנראה אלה רק דוגמאות.

בפעם הראשונה (כלל ופרט) הפרט מגדיר ובפעם השניה (פרט וכלל) הפרט מדגים. אלה הם תפקידים שונים לגמרי על פי המיקום של הפרט לגבי הכלל.