קוד: קין והבל נלחמו על הר הבית בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
על-פי חז"ל, המאבק על הר הבית התחיל עוד לפני שבכלל היו יהודים ומוסלמים. המלחמה הראשונה בין בני אדם היתה שם: "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן
ארוונה היבוסי הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק; והוא המקום
שבנה בו נח כשיצא מן התיבה;
והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל; ובו הקריב
אדם הראשון הקרבן כשנברא, ומשם נברא. אמרו חכמים: אדם – ממקום כפרתו נברא.
" (רמב"ם, הלכות בית הבחירה ב ב).
המסורת הזאת נזכרת בהרחבה גם במדרש בראשית רבה: "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין.
ועל מה היו מדיינין?
אלא, זה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה.
וזה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק.
היך מה דאת אמר (מיכה ג): ציון שדה תחרש.
ומתוך כך (בראשית ד): ויקם קין אל הבל אחיו וגו'.
" (בראשית רבה כב ז).
מדברי הרמב"ם אנחנו למדים, שהר הבית אכן קדוש גם למוסלמים - זו לא המצאה של מוחמד - הרי משם נברא אדם הראשון ושם הקריב את הקרבן הראשון! הר הבית קדוש לכל בני האדם, אפילו ליפנים ואפריקאים, אלא שרוב העמים לא מודעים לקדושה שלו ולכן אינם נלחמים עליו.
הר הבית היה קדוש גם בעיני קין והבל. שניהם הקימו עליו מזבח, שניהם הקריבו עליו קרבנות לה', ושניהם חשבו שהקרבן שלהם הוא הקרבן הראוי להתקבל לפני ה'. קין היה הראשון שהקריב שם והבל בא אחריו, אבל ה' קיבל דווקא את הקרבן של הבל, כי הבל הביא מהמובחר, "מבכורות צאנו ומחלבהן
", וקין הביא מהשאריות.
ה' הזהיר את קין, שהדרך לשלוט בהר הבית היא לא בכוח אלא בהטבת המעשים:
בראשית ד7: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ
" - אם תיטיב את קרבנך ותביא קרבן מובחר כמו של הבל, יתקבל קרבנך;
אבל קין לא שמע בקול ה', והחליט לפתור את הסכסוך בדרך שלו - להרוג את הבל ולכבוש את הר הבית בכוח:
בראשית ד8: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה
וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ
".
התוצאה היתה, שקין בעצמו סולק מהר הבית, והוא ניתן לבן השלישי של אדם וחוה - הוא שת, שמבני-בניו יצא נוח.
גם בימינו, הדרך להשיג שליטה בהר הבית היא לא בכוח אלא בהטבת המעשים, "אם תיטיב שאת
"; מי שעבודתו תהיה טובה יותר לפני ה', הוא שיזכה בהר ובבית.