קוד: מדור הפרשנים - רש"י בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: עמליה
אל: כפית ה'תשס"א תשרי
"ואני בינותי בספרים..." מאת עמליה שנוולד
אחי ואחיותיי, ה' עמכם!
אל יחר אפכם בי, כי נגזרנו אני ועטי להשמיד ולהרוג ולאבד ולכתוב לכם טור קבוע על אודות רבותינו פרשני המקרא ושיטותיהם.
אם שמעתם "בום" עמום באוזן הימנית עכשיו, זה מהבית של הנח"תיסט הקרוב שנפל מתעלף מהלם. ב נח"ת?פרשנים ? מי שמע כדבר הזה? הרי פרשנות היא בבל יראה ובבל ימצא ואסורה אף במשהו קמצוצי! והנה, בני דור רוצח אגדות, דור משכל עצמו לדעת, דור תהפוכות, והנה בעיתון של נח"ת נכתב טור פרשני? שומו שמים ותרעש הארץ!
סתאאם. בכל זאת רציתי להקדים הקדמה קטנה לטור הזה. אנחנו בנח"ת התרגלנו לחשוב במסגרת פתוחה, פתוחה מאד, מאד. לא פרשנים, בקושי ספרים (רק אקדמיה) ומרוב שנפתחנו-סגרנו את עצמנו שלא במודע מפני בירור, בתוך תיזות שלא ביררנו עד הסוף, כדי שמה-שלא-יהיה לא להיעזר-בפרשנים. אבל נסגרנו. שכחנו שאותם אנשים שהשקיעו את החיים שלהם בתנ"ך הזה אולי בעצם כן יכולים לפתוח לנו כיווני חשיבה, ואולי גם חס ושלום הם צודקים במשהו. ואולי ביותר ממשהו, כי הם הרי לא הקדישו רק שניה וחצי לפירושים האלו. יש בפרשנים כר נרחב לחופש מחשבה: לכן חבל, שמרוב הסתגרות בד' אמות של עצמנו, אנחנו מאבדים עומק ורוחב בשיעורים. לכן הכריחו אותי לכתוב את הטור הזה. אנחנו, כן, גם אנחנו, צריכים ללמוד להכיר שיטות ודרכים. ואנשים! אולי יהיה אפשר ללמוד מזה משהו.
ועוד הקדמה (אני יודעת שנמאס לכם, זה בכוונה) קטונתי מקטנטון מלהקיף שיטות של פרשנים. אין לי קמצוצון ידע מהמידה הנדרשת לכך. אבל אנשים אחרים עשו לי את העבודה (אל תתפסו אותי כמטיפה לעצלנות) ונעזרתי בספרים מספרים שונים. אז אם יש לכם שאלה או מחלוקת - אתם יכולים לחלוק עד מחרתיים, ספק אם אני אדע לענות - אבל אני יכולה להבטיח להשתדל לחשוב ולחקור.
זהו, עד כאן הקדמות מלין.
הפרשן הראשון שאת שיטתו נבחן. הלא הוא הפרשן הנפוץ ביותר, רש"י.
יכול היות שאתם אומרים: אנחנו כבר יודעים, למדנו, ידענו, מה יש לחדש? ובכן, אולי ואולי לא. אבל אתם יכולים לפחות לנסות לקרוא ואולי בטעות זה כן יחדש.
רש"י נודע בעיקר בעובדה שפירש את כל ספרי המקרא, את כמעט כל התלמוד הבבלי על מסכתותיו, וחלק ממדרש רבה. לא הכל בידינו, חלקים אבדו, אך מה שיש בידינו נכתב בצורה בהירה ודי מאירת עיניים. לדור שלו, העני בפרשנים, ולדורות שאחריו - הייתה זו ברכה של ממש.
רש"י בעצמו מגדיר את שיטתו (רש"י לבר' ג', ח'): "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". ואולי זו הגדרה קולעת. רש"י בעקרון, פשטן; ברוב המקרים הוא מביא את ראייתו את הפשט. וכשהפשט לא מסתדר או חסר עומק לעומת הדרש - הוא מביא את הדרש, לעיתים במקום פשט ולעיתים עם הקדמה: "פשוטו...ומדרשו..."
רש"י נעזר בפרשנותו במדרשים רבים, חוץ מ 'במדבר רבה', שנכתב מאוחר יותר. הוא נעזר בתלמוד הבבלי, כל המדרשים, הספרא והספרי, תרגומי יונתן ואונקלוס (אך לא היו לפניו תרגומים כתובים). כמו כן נעזר בחכמי דורו כגון ר' מנחם חלבו ובגאונים לפניו כרס"ג ורב האי גאון. בפירושים הלשוניים - שרש"י עוסק בהם הרבה - נעזר רש"י בעבודותיהם של מנחם בן סרוק ובן פלוגתו דונש בן לברט, הדקדקנים מחצרו של מלך ספרד.
על פי רוב משתמש רש"י בלשון קצרה, תוך שילוב לשון המדרש אם הוא מביא כזה, ולפעמים הוא גם מסביר את לשון המקרא וסגנונו. הוא גם טבע מושגים חדשים בפירושו: "מקרא קצר", "מקרא מסורס", והעמיד מחדש את המושג "אין מוקדם ומאוחר בתורה".
כדי לעזור לבני עמו, כשרש"י פרש מילה יחידאית או נדירה, צירף את פירושה בלע"ז - צרפתית עתיקה.
רש"י פתח את התקופה הגדולה בפרשנות. ממשיכיו הישירים: הרשב"ם (בן בתו), החזקוני, ר' ישעיה מיטראני והרמב"ן. מכולם חולק עליו בצורה מאסיבית רק הרמב"ן, אך כולם ללא יוצא מן הכלל עיטרו את רש"י בעטרת תפארת, והדגישו את חשיבות פירושו.
זהו, עד כאן המדור לפעם הזאת. נקווה שנהניתם והחכמתם, וגם אם לא, נקווה שחלמתם חלומות מתוקים. מקסימום, תתקשרו ואני לא אמשיך או אשנה נושא...סתם. להתראות לכם, ויהי חיילכם לאורייתא.