קוד: חסרון כיס בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: תום שוחט
אל: מנח"ת שבת ה'תשס"ו צו
שבע פעמים נצטווה משה לצוות אחרים על מצוות או עניינים מסוימים. בכל אחד מהם תופס אותו פירוש רש"י על פרק ו' פסוק ב': "צו את אהרן - אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". נשאלת השאלה: איזה חסרון כיס יש לכהן בקרבן העולה? פשוטו של מדרש הוא שמשום שבקרבן עולה חלקו של הכהן הוא עור הבהמה בלבד, קיימת סבירות שכהנים יעדיפו להתעסק בקרבנות בהם חלקם יותר מכובד. כבר מצאנו דמיון לכך באחד ההסברים לחטאם של בני עלי שהעדיפו להקריב פרים וכבשים, ודחו את הקרבתם של היונים שמביאות הנידות, ולכן העלה עליהם הכתוב כאילו שכבו את הנשים הצובאות פתח אהל מועד.
הרמב"ן מסביר את פשט המדרש בצורה שונה, וכך כותב (ויקרא פרק ו ד"ה צו את אהרן): "וכתב רש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון ביותר היה צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. ומדרשו של רבי שמעון (תורת כהנים ריש הפרשה) אינו על זו הצוואה, כי כאן אין בו חסרון כיס לבני אהרן המצווים בה, אבל יש להם רווח ושכר בכל הקרבנות, גם בעולה. אבל אמר תנא קמא אין צו אלא זירוז מיד ולדורות, לומר שהפרשיות שירצה הכתוב לזרז בהם ולומר שיעשה מיד וינהג הדבר לדורות יאמר בהן צו, ובשאר הפרשיות יאמר דבר אל בני ישראל או אמור להם, ובא רבי שמעון לחלוק ולומר שפעמים יבא הלשון הזה בדבר שאינו מיד ולדורות בעבור שיש בו חסרון כיס, כגון הציווי האמור בשמן המאור (להלן כ"ד ב'), וכגון שאמר הכתוב (במדבר ל"ה ב') 'צו את בני ישראל ונתנו ללויים ערים לשבת' ". כלומר אין צורך לזרז רק בדבר הנמשך לעתיד, אלא גם בדבר שיש בו חסרון כיס.
בעל ה"אור החיים" מביא פירושים נוספים לאותו חסרון כיס על דרך הפשט, כגון שהכוונה בחסרון כיס היא בעניין עצי המערכה ששווים כסף וצריכים לדלוק כל הלילה, או שאין אפשרות להקריב דבר קודם תמיד של שחר ונמצא אדם שבא להקריב את קרבנו מוקדם בבקר מתעקב כיוון שעוד לא הקריבו תמיד של שחר, ולכן צריך זירוז מיוחד בקרבן זה. אולם על דרך הדרש הסברים שונים יש לזירוז ולחסרון הכיס הנ"ל.
אומר בעל ה"חידושי הרי"ם", שלכל אבר בגוף יש "כיס", כלומר אפשרות הגבלה, למעט השכל. את הדמיון קשה מאוד להגביל, ולכן בקרבן עולה, הבא לכפר על העבירות הנעשות במחשבה, דרוש זירוז מיוחד.
ה"שפת אמת" מסביר שדברים אלו נאמרו על הגלות, כאשר כל עניין שכולו קודש דורש חסרון כיס וצער רב, צריך האדם זירוז מיוחד על מנת לעמוד בניסיון.
הסבר נוסף לעניין מובא בשם החת"ם סופר והוא שעל פי המדרש בעניין הפסוק "זאת תורת העולה" נראה כי אפשר לצאת ידי חובת הקרבת הקרבן על ידי לימוד תורה. דרוש זה של ריש לקיש במנחות ק"י א', אם יודע לכל שהעם עלול לגרום חסרון כיס גדול לכהנים, אולם מפני חשיבותו, נדרשים הכהנים לזירוז גדול שילמדו לימוד זה לעם חרף הפגיעה הכלכלית בהם.
(אמנם בדברים אין חידוש רב, אולם הדברים נפלאים וכדאי לעיין בהם היטב.)