קוד: יין ביהדות ובאסלאם בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: האיה אבו-דהאש, ביה"ס "עציון גבר", אילת (פרסם: אראל
אל:
פורסם באתר ynet-יהדות, תחת הכותרת "דרשת הזהב" - דרשות בר/בת מצוה שזכו בפרס בכנסת.
----
ערב טוב!
אורחים יקרים, קרובים, מורים והורים,
תקציר הפרשה שלי: נולדתי בפרשת "שמיני" בספר ויקרא שעיקרו פירוט חוקים ומצוות הנושאים המוזכרים בו הם: הקרבת קרבנות, חוקים בודדים להסדרת עבודת הכוהנים, כולל הימנעות משתיית יין בזמן העבודה, ברכת אהרון,מקווה מים, וטמאה וטהרה.
בחרתי להתמקד בנושא שתיית יין כחלק מהטהרה. בפרשה מסופר על מות בני אהרן נדב ואביהו משום שלא קיימו את ההוראות המדויקות של העלאת קורבנות וכנראה נכנסו שתויים לבית המקדש, ולכן אסר על משפחת אהרן הכהנים לשתות יין במקדש וכמובן אס את השכרות.
כפי שנאמר: "וידבר ה' אל אהרון לאמור: יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך ולא תמותו חוקת עולם לדורותיכם" (ספר ויקרא פרק ט' פס' ח-ט)
אם כך נשאלת השאלה: מהו יחסן של היהדות והאסלאם לשתיית יין, ומדוע הימנעות משתית יין גורמת להיטהרות?
היחס לשתיית יין משקף שתי תפיסות שונות:
על פי התפיסה היהודית - "יין משמח לבב אנוש". בדת היהודית, היין נחשב למשקה חגיגי, ושתייתו נהוגה לשם ציונם של ימים קדושים ולשם חגיגתם של אירועים משמחים. היין הוא המשקה היחיד אשר זכה לברכה פרטית משלו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן". ברכה זו יש לומר לפני שתיית היין. (ויקיפדיה)
היין הוא מצרך הכרחי לשם קיומם של החגים והטקסים היהודיים: בערב שבת יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא קידוש, הבא לציין את כניסתו של היום הקדוש. גם במוצאי שבת יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא הבדלה, המבדיל בין היום הקדוש היוצא ליום החול הנכנס. בליל הסדר יש לשתות ארבע כוסות יין, ואילו בפורים אף נהוג לשתות לשוכרה עד למצב שבו לא מבחינים "בין ארור המן לברוך מרדכי". גם באירועים משפחתיים, כגון נישואין וברית מילה יש לשתות יין. יחסה החיובי של היהדות ליין הגיעה לידי כך, שנאמר "אין אומרין שירה אלא על יין". התלמוד הבבלי אף מרחיק לכת ומעמיד את השמחה האמיתית דווקא על כזו הנובעת משתיית יין: "אין שמחה אלא בבשר ויין"..(ויקיפדיה)
למרות כל זאת, מזהירה הדת היהודית מפני שתייה מוגזמת: "אל-תהי בסבאי-יין" (משלי, כ"ג, כ) ו"אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין" (סנהדרין, ע). אמנם, שניים מהצדיקים בתנ"ך, נוח ולוט, נודעו בשכרותם הרבה (מכאן הביטוי "שיכור כלוט"), אך הפרשנות המקובלת אומרת כי ההשתכרות המוגזמת הייתה להם לנפילה מוסרית שהכתימה את צדיקותם. (ויקיפדיה)
הורי סיפרו לי שעל פי התפיסה האסלאמית ישנו איסור מוחלט לשתיית אלכוהול.
ההלכה האסלאמית גורסת, שצריכת אלכוהול גורמת לאיבוד שפיותו של האדם, וכתוצאה מזה נכנס האדם להזיות ומתחיל לחרוג בהתנהגותו, אמנם יש בשתייה משום תחושת שמחה, אבל כתוצאה מצריכת אלכוהול האדם עלול להפסיד את כספו ורכושו.
יש בעשיית האלכוהול משחק השטן, התמכרות ליין עלולה להביא את החברה הנורמאלית להתייחס אל האדם השתוי כאל חריג ולהתרחק ממנו,הדת באה להזהיר אותנו מפני גורמים שינדו אותנו מהחברה כמו שתיית אלכוהול,צריכת סמים וכל דבר שיכול לגרום לאיבוד השפיות. אדם שמחזיק באמונתו ובדתו בעולם הזה מובטח לו ע"י ה' בעולם הבא בגן עדן משקאות ומאכלים עדיפים על אלו שבעולם הזה.
הדיון בנושא היין איפשר לי היום כשאני בגיל ההתבגרות, לבחון שתי תפיסות עולם שיש בהן, נקודות שוות אך גם שונות, בהיותי מוסלמית אני מבינה את הגישה הבלתי מתפשרת של האיסלם, מבחינת עדיף להתנזר כליל משתייה בגלל הנזקים שבה, וזה משקף תפיסה סמכותית יותר, בעוד התפיסה היהודית מציגה את היין כמקור לשמחה, מאפשרת בחירה ומשאירה את האחריות למעשים בידי כל אדם, ועם זאת אינה רואה בעין יפה שבעלי תפקידים כמו הכהנים ימלאו את תפקידם כשהם שתויים, יש בכך משום טומאה וחוסר כבוד למקום או לתפקיד.
האיסלם והיהדות שתי דתות קרובות, אך עם זאת שונות כדאי שכולנו נלמד לכבד זה את זה, כפי שנאמר "איש באמונתו יחיה", אם נזכור כלל זה אין לי ספק שנוכל לחיות בעולם הזה בשלום, נשמור על השפיות ולא נאבד את הדעת כמו שיכורים, צריך לקחת את החלק של השמחה ביין ולא את השגעון.
אני מאחלת לכולם שנה טובה ומאושרת ושלכולם תמיד יהיה חיוך על הפנים ושנבין שמלחמות פוגעות ולא מביאות תועלת ושיש לנו מנהגים דומים כמו הטמאה והטהרה וששני העמים יצאו מצאצאי אברהם. לכן אני חושבת שאין סיבה שיהיה ריב ומלחמה ושרק שלום יעשה שמחה.