ספר היובלות לעומת התורה

קוד: ספר היובלות לעומת התורה בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

ספר היובלות, או ספר היובלים, הוא ספר חיצוני המתאר את תולדות האנושות ועם ישראל החל מבריאת העולם ועד יציאת מצרים.

האירועים המתוארים בספר היובלות מקבילים לאירועים המתוארים בספר בראשית ותחילת ספר שמות, אולם ישנם אירועים המושמטים או מתוארים בקצרה, ולעומתם ישנם אירועים המתוארים בהרחבה רבה. בפרט, הספר מקשר בין אירועים מספר בראשית לבין חוקים מהתורה הקשורים אליהם. לפי ספר זה, האבות קיימו חלק גדול ממצוות התורה עוד לפני שניתנו (כדברי חז"ל).

לכל אירוע מצויין תאריך מדוייק, כאשר מספר השנה מתואר בבסיס 7 - מספר היובלות (=49 שנים), מספר השבועות (=7 שנים) ומספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם. למשל: אדם הראשון נפטר ביובל 19, בשבוע 7, בשנת 6 - כלומר בשנת 930.

לעיון נוסף ראו:

• ספר היובלים באנציקלופדיה יהודית באתר דעת.
• ספר היובלים בויקיפדיה.

הטבלה הבאה מציינת את ההקבלות וההבדלים העיקריים בין ספר היובלות לבין התורה. הטבלה מסתמכת על תרגומו של א' ש' הרטום, הוצאת יבנה, תל אביב ה'תשכ"ז; הקישורים הם למהדורת אתר דעת:

תאריך	בתורה	בספר היובלות
מתן תורה - שנת 1 ליציאת מצרים, חודש 3, יום 16	שמות יט	פרק א: הקדמה לספר - משה עולה להר סיני, ה' אומר לו שבני ישראל עתידים לחטוא ולהיענש, משה מבקש מה' שירחם עליהם, ה' מצווה על משה לכתוב את הדברים, ומצווה על אחד המלאכים לכתוב ולתת למשה את כל תולדות הבריאה.
בריאת העולם - שנת 1	בראשית א-ב	פרק ב: בריאת העולם - הפרשה מתוארת מנקודת המבט של המלאכים הכותבים את הספר. הרחבה רבה על קדושת השבת ועל חשיבות שמירת השבת בעם ישראל.
שנת 1 עד 8	בראשית ב-ג; ויקרא יב	פרק ג: בריאת אדם וחוה ופרשת גן עדן - הרחבה על דיני טומאת יולדת, ועל החובה לכסות את הערוה. תאריך חטא האדם: שנת 8, חודש 2, יום 17; תאריך הגירוש מגן עדן: חודש 4, יום 1.
שנת 64 עד 1212	בראשית ד-ה	פרק ד: תולדות צאצאי אדם עד בני נוח - הרחבה על שמות הנשים, שאינן נזכרות בתורה. הרחבה רבה על תולדות חנוך, שקיבל את לוח השנה השמיימי (המתואר בספר חיצוני אחר - ספר חנוך). הרחבה על עונשו של רוצח. תאריך רצח הבל: שנת 99. תאריך פטירת אדם - שנת 930 - חסרו לו 70 שנה להגיע ל"יום".
שנת 1177 עד 1225	בראשית ו	פרק ה א-יח: דור המבול - תיאור השחתת דרכם של בני האדם, הרחבה רבה על השחתת דרכם של המלאכים ועונשם של המלאכים הסוררים.
שנת 1308 עד 1309	בראשית ו-ח	פרק ה יט-לב: המבול והצלת נוח - קיצור רב בתיאור המבול.
שנת 1309	בראשית ח-ט	פרק ו: יציאת נוח מהתיבה והברית בין ה' לבני נוח - הרחבה על איסור אכילת דם. תאריך יציאת נוח מהתיבה: שנת 1309, חודש 3, יום 1. הרחבה רבה על חג השבועות (בחודש השלישי), שנחגג בשמיים כבר מבריאת העולם. חגים נוספים חדשים נקבעו לזכר המבול. הרחבה רבה בעד לוח השנה השמשי (המתאים לספר חנוך), ונגד לוח השנה הירחי.
שנת 1317  עד 1372	בראשית ח-ט	פרק ז: קורות נח ובניו אחרי המבול - נוח מקריב קרבנות, נוטע כרם ומשתכר. הרחבה על שמות צאצאי נוח ונשותיהם ועל הערים שבנו. נוח ציווה את בניו לשמור את מצוות ה' כפי שנמסרו לחנוך, ובפרט: כיסוי הערוה, ברכת ה', כיבוד הורים, אהבת הזולת, היזהרות מזנות טומאה וחמס, איסורי דם. הרחבה על מצוות התלויות בארץ: ערלה, ביכורים, שמיטה.
שנת 1373	--------	פרק ח א-ח: קינם בן ארפכשד מצא והעתיק כתב קדום בענייני תכונה וקסם - חותם תכנית המדע.
שנת 1569	בראשית י	פרק ח ט עד פרק ט: חלוקת הארץ בין שלושת בני נוח - הרחבה על גבולות החלוקה ועל חלוקת הנחלה של כל בן לבניו ע"פ גורל. כל צאצא נשבע שלא ייקח נחלה של אחרים.
שנת 1582 עד 1588	--------	פרק י א-יז: ימיו האחרונים של נוח, ותפילתו נגד השדים - המלאכים הרעים המטעים את בניו. בעקבות התפילה צומצם מספר השדים פי 10. הרחבה על תפקידו של משטמה - השטן - ראש השדים.
שנת 1576 עד 1639		פרק י יח-לו: דור הפלגה - הרחבה על מידותיו של מגדל בבל, על החרבתו, ועל מקום פיזורם של בני נוח. תאריך הפיזור: שנת 1639.
שנת 1681 עד 1870	בראשית יא	פרק יא א-יד: מדור הפלגה עד תרח - רעו, שרוג, נחור ותרח - הדורות השחיתו את דרכם, אכלו דם, נלחמו זה בזה, מכרו זה את זה לעבדות, עבדו פסלים ומסכות - והכל בהשפעת השר משטמה. משטמה גם השחית את יבול הארץ.
שנת 1876 עד 1936	---------	פרק יא טו עד פרק יב יד: אברם באור כשדים - אברם התרחק מעבודת האלילים והתפלל לה' שיציל אותו מהטומאה. הוא הצליח להניס את העורבים שהשחיתו את יבול הארץ, והמציא מכשיר חקלאי. אברהם השתדל להרחיק את בני משפחתו מעבודת האלילים, ושרף את האלילים. הרן אחיו ניסה להציל את האלילים, אך נשרף ומת. תאריך לידת אברהם: שנת 1876.
שנת 1937 עד 1964	בראשית יב-יג	פרק יב טו עד פרק יג כא: אברם הולך לכנען - הרחבה על תפילת אברם ועל השיחה בין אברם לאביו. ה' לימד את אברם לדבר עברית. אברם ירד למצרים בגלל הרעב, וחזר לכנען. קיצור על לקיחת שרי לבית פרעה. לוט ואברם נפרדו.
שנת 1964	בראשית יד	פרק יג כב-כט: מלחמת ארבעת המלכים - המלחמה שבה נכבשו ערי הכיכר ונשבה לוט. הרחבה על המצוה לתת מעשר לכהנים (מעשר ראשון).
שנת 1964	בראשית טו-טז	פרק יד: ברית בין הבתרים, בחודש השלישי. אברם סיפר לשרי אשתו על בשורת הזרע; קיצור על לקיחת הגר והולדת ישמעאל.
שנת 1979	בראשית יז	פרק טו: אברהם חוגג את חג הביכורים; ברית מילה, הרחבה מיוחדת על מצוות מילה ועל כך שעם ישראל הוא העם הנבחר. תאריך חג הביכורים ומצוות המילה: שנת 1979 חודש 3 יום 15.
שנת 1979	בראשית יח	פרק טז א-ד: בשורת המלאכים על הולדת יצחק - בקיצור; המלאכים אמרו לשרה את שמו של יצחק, הכתוב על לוחות השמים. תאריך התגלות המלאכים: שנת 1979 חודש 4 יום 1.
שנת 1979	בראשית יט	פרק טז ה-ט: השמדת סדום ועמורה - בקיצור; גינוי חריף למעשיהן של בנות לוט; הרחבה על איסור גילוי עריות.
שנת 1979	בראשית כ-כא	פרק טז י-סוף: הולדת יצחק. ה' פקד את שרה בדיוק שלושה חודשים אחרי שה' ציווה את אברהם על המילה - חודש 6, יום 15 (ט"ו באלול). חודש אחד מאוחר יותר, חזרו המלאכים לביקור (לקיים מה שאמרו "שוב אשוב אליך"). מאותו יום (ט"ו בתשרי) חגג אברהם את חג הסוכות, עם קרבנות ו-4 מינים. יצחק נולד בחג הביכורים, בדיוק שנה אחרי שה' ציווה את אברהם על המילה - ט"ו בסיון.
שנת 1982	בראשית כא	פרק יז א-יד: גמילת יצחק וגירוש ישמעאל. ישמעאל ויצחק שיחקו כשני ילדים שווים, ושרה קינאה ודרשה לגרש את ישמעאל.
שנת 2003	בראשית כב	פרק יז טו - פרק יח: עקדת יצחק. היוזמה לעקידה באה מהשד משטמה, שטען שאברהם אינו נאמן לה' (כמו השטן בתחילת ספר איוב; וראו רש"י על בראשית כב1 "אחר הדברים האלה - דבריו של שטן"). מלאך הפנים (המספר) הוא שהתערב ומנע את השחיטה. תאריך הציווי על העקידה: חודש 1 יום 12 (י"ב בניסן). לאחר שחזר מהעקידה, חגג אברהם את חג הפסח.
שנת 2010 עד 2020	בראשית כג-כה	פרק יט א-יב: מות שרה (שנת 2017). קניית מערת המכפלה היתה הניסיון העשירי של אברהם - לראות אם ידבר עם בני חת באורך רוח ולא יכעס על כך שאינו מוצא ארץ לקבור את אשתו; וכן שלא יקבל את המערה בחינם אלא יקנה אותה בכסף מלא. פסוק אחד על נישואי רבקה ויצחק (שנת 2020), ושני פסוקים על קטורה: אברהם לקח את קטורה, מבנות ילידי ביתו, כי הגר מתה.
שנת 2046	בראשית כה	פרק יט: יעקב ועשו בנעוריהם - לא רק רבקה אהבה את יעקב - גם אברהם אהב את יעקב, בירך אותו, ועודד את רבקה לשמור עליו.
שנת 2052 עד 2057 (או 2045 עד 2050)	---------	פרק כ - פרק כא: צוואת אברהם ליצחק, ישמעאל, בני קטורה, והנכדים; הפרדת ישמעאל ובני קטורה מעל יצחק; וצוואה נוספת ליצחק בלבד. הרחבה על משפט וצדק, ברית מילה, התרחקות מזנות ומעבודה זרה, הלכות קרבנות וטהרה, ואיסור דם.
שנת 2051	---------	פרק כב - פרק כג: מות אברהם. יצחק וישמעאל חגגו את חג השבועות יחד עם אברהם. אברהם מודה לה' ומברך את יצחק ויעקב, מזהיר את יעקב מעבודת אלילים ומנישואי תערובת. יעקב ישן ליד אברהם, מתעורר ומגלה שאברהם מת. הוא מודיע לרבקה וליצחק והם קוברים אותו ומתאבלים עליו. הרחבה: תוחלת החיים של הדורות הראשונים, מדוע התקצרה בדורות האחרונים, ומתי תתארך.
שנת 2073 עד 2108	בראשית כו	פרק כד: חיי יצחק - עשו ביקש מיעקב נזיד עדשים בגלל הרעב שהיה בארץ. יצחק ירד לארץ פלשתים בגלל אותו רעב. השמטת פרשת לקיחת רבקה ע"י אבימלך. יצחק קרא למקום "באר שבע" כי שם חפרו באר ולא מצאו מים, ויצחק חשב שזה עונש על כך שכרת ברית עם פלשתים, וקילל אותם. תאריך התגלות ה' ליצחק: שנת 2108, חודש 1, יום 1.
שנת 2109	---------	פרק כה: ברכת רבקה ליעקב - רבקה ציוותה על יעקב שלא לקחת נשים מבנות כנען; יעקב מצהיר שלא נגע באישה ולא חשב לקחת אשה כנענית, אלא חשב מלכתחילה לקחת אחת מבנות לבן. הרחבה על ברכת רבקה.
שנת 2114	בראשית כז	פרק כו: גניבת הברכות - הרחבה על "ברכתו" של יצחק לעשו, שהיא למעשה קללה: "רחוק מטל הארץ יהיה מושבך, ורחוק מטל השמים מעל.... והיה כאשר תגדל ופרקת עולו מעל צוארך וחטאת חטא מוות וכל זרעך ייכרת מתחת השמים".
שנת 2115	בראשית כז-כח	פרק כז: בריחת יעקב לחרן - תוכניתו של עשו להרוג את יעקב נתגלתה לרבקה בחלום. היא שלחה אותו לחרן. הרחבה על הלבטים של יעקב ועל געגועיה של רבקה.
שנת 2115 עד 2134	בראשית כח-ל	פרק כח: יעקב בבית לבן - השמטת פגישת יעקב ורחל, פירושי שמות בני יעקב, הדודאים של ראובן, ותחבולות יעקב להרבות את צאנו. לבן צדק כשסירב לתת את רחל לפני לאה: הרחבה על איסור נישואי הצעירה לפני הבכירה. הדגשה שגם לאה היתה יפה, רק עיניה היו רכות.
שנת 2135	בראשית לא-לג	פרק כט: בריחת יעקב אל ארץ כנען - הרחבה על ארץ הגלעד, פסוק אחד על פגישת יעקב ועשו, הרחבה על המתנות ששלח יעקב ליצחק אביו. יצחק ישב ב"מגדל אברהם" בהרי חברון.
שנת 2143	בראשית לד	פרק ל: האונס בשכם - השמטת המילה של אנשי שכם. הרחבה על איסור נישואי תערובת. שבח לשמעון ולוי; בגלל קנאותו זכה לוי להיות כהן לה'; יעקב גינה את שמעון ולוי רק מתוך פחדנות.
שנת 2143	בראשית לה	פרק לא: יעקב עולה לבית אל. תאריך: חודש 7 יום 1 (ראש השנה). יעקב מזמין את יצחק ורבקה לבוא אליו, אבל יצחק זקן ולא יכול לבוא, ולכן יעקב הולך אליו עם לוי ויהודה. יצחק מברך את לוי בכהונה ואת יהודה במלכות - לוי מימינו ויהודה משמאלו (מזכיר את ברכת יעקב לאפרים ומנשה).
שנת 2143	---------	פרק לב: יעקב בבית אל. יעקב מקדיש את לוי כ"מעשר" מבניו (העשירי מבנימין), וממנה אותו לכהן בבית אל. יעקב חגג את חג הסוכות והוסיף את שמיני עצרת. הרחבה על המצוה להפריש מעשר לאכול לפני ה' (מעשר שני). יעקב התחיל לבנות מקדש, אבל מלאך ה' אסר עליו לבנות מקדש בבית אל. תאריך מות דבורה: חודש 7 יום 23. תאריך מות רחל: חודש 8 יום 11 (כמסורת)
שנת 2143 עד 2145	בראשית לה22 דברים כג1 כז20	פרק לג: הרחבה על מעשה ראובן ובלהה. ראובן ראה את בלהה מתרחצת והתאהב בה - כמעשה דוד ובת-שבע. הרחבה על איסור גילוי כנף אב. תאריך: בסביבות חודש 10 יום 1.  בשנת 2145 הלך יעקב עם כל בניו לבקר את יצחק ורבקה, וקיבלו מהם ברכה.
שנת 2148	--------	פרק לד א-ט: מלחמת יעקב במלכי האמורי; יעקב גבר עליהם ושם אותם למס.
שנת 2149	בראשית לז	פרק לד: בקיצור על מכירת יוסף. בלהה ודינה נפטרו באותו חודש, ונקברו מול קבר רחל. השמועה על מכירת יוסף הגיעה אל יעקב בחודש 7, יום 10 - י' בתשרי; מכאן נקבע שיש להקריב שעיר עזים ביום הכיפורים. פירוט שמותיהן של נשי בני יעקב.
שנת 2157	--------	פרק לה: צוואת רבקה ומותה - רבקה ציוותה את יעקב לכבד את אביו ואת אחיו עשו; רבקה ביקשה מיצחק שישביע גם את עשו לכבד את יעקב; יצחק הודה שטעה כשאהב את עשו, כי עשו חטא ולא כיבד את הוריו; הוא טען שאין טעם להשביע את עשו כי לא יקיים את שבועתו, אך ה' ישמור על יעקב. יעקב ועשו נשבעו שיאהבו זה את זה. רבקה נפטרה בגיל 155. עשו ויעקב קברוה במערת המכפלה.
שנת 2162 עד 2167	--------	פרק לו: צוואת יצחק ומותו - יצחק ציווה על בניו לחיות בשלום ולנהוג ביושר. הוא חילק את רכושו ונתן את החלק הגדול, ובו מגדל אברהם, ליעקב. עשו הודה שמכר את הבכורה ליעקב ושהחלק הגדול מגיע לו; יצחק שמח שעשו השלים עם המצב. מות לאה - והדגשה שיעקב אהב את לאה.
שנת 2162	--------	פרק לז  - פרק לח יד: מלחמת עשו ביעקב - בני עשו ניסו לשכנע את אביהם להילחם ביעקב על חלק הבכורה; כשעשו סירב, הם איימו עליו שיהרגו אותו. הוא נאלץ להסכים. בני עשו הפתיעו את יעקב ובניו במגדל אברהם כשהיה באבל על אשתו, אבל יעקב הרג את עשו בחץ, ובני יעקב גברו על בני עשו ושמו אותם למס.
	בראשית לו	פרק לח טו-: רשימת מלכי אדום.
	בראשית לט-מ	פרק לט: יוסף עבד במצרים - יוסף בבית פוטיפר: יוסף לא חטא עם אשת פוטיפר כי זכר את ה' ואת הדברים שקרא יעקב בדברי אברהם; איסור ניאוף. יוסף בכלא: השמטת פרטי חלומות השרים.
שנת 2162	בראשית מא	פרק מ: יוסף עולה לגדולה - השמטת פרטי חלומות פרעה. הדגשה שיוסף לא התגאה גם כשנעשה מושל במצרים. יוסף עמד לפני פרעה בגיל 30, באותה שנה שבה מת יצחק.
שנת 2165 עד 2170	בראשית לח	פרק מא: תולדות יהודה ותמר - הדגשה שתמר היתה ארמית ולא כנענית; ער לא שכב עם תמר כי אהב נשים כנעניות כמו אמו. יהודה התחרט על ששכב עם כלתו - איסור גילוי כנף בן.
שנת 2171 עד 2172	בראשית מב-מה	פרק מב - פרק מג: אחי יוסף במצרים - הרעב בכנען נבע מבצורת; יוסף שם את גביע הכסף אצל בנימין כדי "לחקור ולדעת את ליבם, אם מחשבת שלום ביניהם". השמטת עניין הניחוש בגביע. יוסף התוודע לאחיו בעברית.
שנת 2172 עד 2188	בראשית מו-מט	פרק מד - פרק מה: יעקב יורד מצרימה - יעקב חגג את חג הביכורים מתבואה ישנה; יום אחר-כך התגלה אליו ה' וציווה אותו לרדת למצרים. תאריך הירידה: חודש 3, יום 16 (ט"ז בסיון). בני דן. פגישת יעקב ויוסף. הרעב במצרים נבע מכך שהנהר לא עלה. מות יעקב בגיל 147. קיצור על ברכת יעקב. הדגשה שיעקב הוריש את ספרי אבותיו ללוי.
שנת 2188 עד 2242	בראשית נ	פרק מו א-יא: בני ישראל במצרים - צאצאי יעקב מתחזקים, מתרבים ומכובדים במצרים כל ימי יוסף. יוסף מת, ולא יכל להיקבר בארץ כנען כי שערי מצרים נסגרו, בעקבות מלחמה בין מצרים לכנען; ולכן ציווה את אחיו להעלותו בעתיד. אחי יוסף מתו אחריו. במלחמה נוספת בין מצרים לכנען, העלו צאצאי ישראל את עצמות בני יעקב האחרים, פרט ליוסף, וקברום במערת המכפלה. מעטים נשארו בכנען, וביניהם עמרם.
שנת 2263	שמות א	פרק מו יא-: שיעבוד בני ישראל במצרים - בעקבות המלחמות בין מצרים לכנען.
שנת 2303 עד 2372	שמות ב	פרק מז: נעורי משה - עמרם חזר מארץ כנען והוליד את משה. גזירת הריגת הילדים. משה בתיבה. עמרם לימד את משה לקרוא. תאריך הולדת משה: 2330. תאריך הריגת המצרי: 2372.
שנת 2372 עד 2410	שמות ג-ד	פרק מח א-ד: משה במדין - קיצור על חיי משה במדין (השמטת פרשת בנות יתרו). כשמשה חזר למצרים, השר משטמה רצה להרגו, כדי להציל את המצרים; וה' הציל את משה מידו.
שנת 2410	שמות ה-יד	פרק מח ה-: מכות מצרים, יציאת מצרים וקריעת ים סוף בקיצור; ה' הכה גם את פסילי המצרים ושרפם באש. הדגשת תפקידו של השר משטמה, שהסית את המצרים לרדוף אחרי בני ישראל. הדגשת הנקמה במצרים - אלף גיבורים מצרים טבעו בים בעד ילד אחד שזרקו ליאור.
שנת 2410	שמות יב	פרק מט: מצוות קרבן הפסח. הרחבה על מכת בכורות. הדגשה, שכאשר ייבנה המקדש יש להקריב שם את קרבן הפסח. יום קריעת ים סוף הוא שביעי של פסח, כמסורת.
שנת 2410 עד 2411	שמות טו-טז	פרק נ: חוקי השבתות, שבתות הארץ והיובלות. הרחבה על איסורי שבת: אסור לאיש לשכב עם אשתו בשבת; אסור לדבר על מלאכות, לעסוק במסחר, לשאת משא, לשאוב מים, ללכת בדרך, לעבוד אדמה, להבעיר אש, לשים משא על בהמה, להפליג באניה, לשחוט בהמה, לצום, להילחם, וכל מלאכה שלא הוכנה ביום השישי. יום שבת הוא יום מלוכה - ישראל נחים כבני מלכים.