קוד: שאלות בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 2
מטרת המאמר היא לעזור לכם להבחין בין פסוקים שיש בהם שאלות שאדם אחד שואל אדם אחר.
הרשימה כמובן אינה כוללת את כל השאלות בתנ"ך, לדוגמה, השאלה המפורסמת של
ה' לאדם הראשון, "איכה?", לא מופיעה כאן, כי היא מוכרת וידועה.
|
|
יהוא את אחי-אחזיה (מל"ב י 13); |
|
יהושע את הגבעונים (יהושע ט 8); |
|
ה' את חזקיהו (מל"ב כ 14) |
|
האיש הזקן את בעלה של הפילגש (שופ' יט 17) |
|
המלאך את הגר (בר טז 8); |
|
המלחים את יונה (יונה א 8); |
|
דוד את העבד המצרי (שמ"א ל); |
|
עשו את העבד של יעקב (בר' לב 18) |
|
משה את ה' (שמות ג 11) |
|
דוד את עבדי-שאול (שמ"א יח 18) |
|
דוד את ה' (שמ"ב ז 18) |
|
בני-דן את הנער הלוי (שופ' יח 3) |
|
בלעם את בלק (במ' כב 37) |
למה לא הלכת אלי? הלא שלוח שלחתי אליך לקרוא לך! |
ארתחשסתא את נחמיה (נחמ' ב 4); |
|
" – עד כמה שידוע לי, יש רק מקום אחד בתנ"ך שבו שואלים אישה "מאיפה את?" – יש רק מקום אחד שבו מסופר על אישה שהלכה לאיבוד ולא ידעו מאיפה היא ולאן היא הולכת. והאישה הזאת היא הגר שפחת שרי, שברחה מפני שרי אל המדבר.אי מזה באת? ואנה תלכי?
" – עד כמה שידוע לי, זוהי ה'חקירה' הארוכה ביותר בתנ"ך – יש בה 4 שאלות רצופות. ואכן, החקירה הזאת הופנתה כלפי אדם שהיה חשוד במעשה רע במיוחד – מעשה שכמעט גרם לספינה שלמה לטבוע – והוא יונה. מטרת החקירה הזאת היא לברר מה בדיוק עשה יונה [ע' מלבי"ם ועוד מפרשים]: האם רימית מישהו במלאכה שלך? האם אתה בורח ממשפט-פלילי בארצך? האם אתה שייך לעם שחטא ונענש? וכו'... [השאלה 'מה מלאכתך? ומאין תבוא? מה ארצך? ואי מזה עם אתה?
' מתאימה רק למצב שבו נמצאים הרבה אנשים מעמים שונים – וזה בדיוק המצב שהיה בספינה שבה הפליג יונה].אי מזה עם אתה?
יש רק שני מקומות בתנ"ך שבהם שואלים קבוצה של אנשים "מי אתם?" (בלשון רבים):
" -- שאל יהוא את אחיו של אחזיה-מלך-יהודה, לאחר שחיסל את אחזיה (כשגילה שהם אחי-אחזיה הוא שחט גם אותם).מי אתם?
– שאלה כזאת הגיוני לשאול אנשים שבאים מרחוק (לא יודעים מאיפה הם באים), ואכן – השאלה הופנתה לגבעונים, שנראו כאנשים שבאו מארץ רחוקה.מי אתם ומאין תבואו?"
השאלה הזאת מופיעה בתנ"ך פעמיים, ובשתיהן המשמעות שלה היא "למי אתה שייך?", ולכן בשתי הפעמים היא מופנית לעבד שלא ידעו מיהו אדוניו:
" – כשדוד חיפש את העמלקים ששדדו את צקלג, הוא מצא נער מצרי עבד לאיש עמלקי, שאדוניו זרק אותו מפני שהיה חולה. דוד שאל אותו "למי אתה שייך?" וכשגילה שהוא שייך לאיש עמלקי – נעזר בו כדי למצוא את העמלקים האלה.למי אתה? ואי-מזה אתה?
– שאלה כזאת אפשר להפנות רק לעבד שיש לפניו 'יצורים' אחרים. ואכן, השאלה הופנתה לעבדים ששלח יעקב לעשו עם החיות ששלח לו כ'מנחה' (השאלה לא נזכרת בדבריו של עשו אלא בדבריו של יעקב, ב'תדריך' שהוא נותן לעבדיו).למי אתה? ואנה תלך? ולמי אלה לפניך?"
השאלה הזאת מופיעה בתנ"ך 3 פעמים; פעם אחת השואל הוא משה, ופעמיים השואל הוא דוד:
" – משה שאל את ה' כשהציג לו את השליחות " לך אל פרעה".מי אנוכי כי אלך אל פרעה?
– דוד שאל את עבדי המלך שאול כשהציעו לו להתחתן (להקים משפחה) עם בת המלך.מי אנוכי ומי חיי, משפחת אבי בישראל, כי אהיה חתן למלך?"
– דוד שאל את ה' לאחר שהבטיח לו (שמ"ב ז 16) "ונאמן בית ך וממלכתך עד עולם לפניך".מי אנוכי, ד' ה', ומי ביתי, כי הביאותני עד הלום?"
[ע"פ רש"י]
הנער הלוי ששימש כ'כוהן' לפני הפסל של מיכה היה נכדו של משה רבנו (ע' שופ' יח 30). כאשר בני-דן הגיעו לבית מיכה, הם מאד הופתעו לראות את נכדו של משה רבנו משמש ככוהן לפני פסל. התמיהה שלהם מתבטאת בשלוש השאלות ששאלו אותו, שבהן נזכרים ביטויים שמזכירים ארועים מרכזיים בחייו של משה רבנו:
– מזכיר את המשפט הראשון ששמע משה מפיו של ה' ליד הסנה הבוער: "אל תקרב הלום!" (שמות ג 5)מי הביאך הלום?"
" – מזכיר את האות הראשון שנתן ה' למשה לאימות נבואתו: "מה זה בידך?" (שמות ד 2)מה אתה עושה ב זה?
– מזכיר את נקודת השיא בחייו של משה רבנו, כשה' הזמין אותו להישאר עמו על הר סיני: "ואתה פה עמוד עמדי" (דברים ה27)מה לך פה?"
[זהירות -- סימן דמיוני!]
כידוע, מלכי פרס מאד אהבו נשים, ומאד חששו מפני אנשים שהיו עלולים
לקחת להם את הנשים שלהם (ע' אסתר ז 8). כאשר נחמיה בא לפני ארתחשסתא מלך
פרס, והמלך ראה שפניו של נחמיה רעים (ע' נחמיה ב), הוא מייד חשד בו שהוא
רוצה לקחת לו את השגל (=הפילגש) שישבה אצלו באותו זמן (ע' נחמ' ב 6:
"והשגל יושבת אצלו"). ולכן הוא אמר לנחמיה: "
" אתה רוצה לקחת את העלמה שלי!? כמובן, נחמיה מיהר להסביר לו שהוא רוצה משהו אחר לגמרי – "אשר תשלחני אל יהודה... ואבננה"...
עלמה זה אתה מבקש?!
השאלה הזאת היא מאד מיוחדת: בכל 10 המילים שלה מופיעה האות ל'. ולכן זה "לא מפתיע" שגם ב3 המילים שלפניה מופיעה האות ל':
"ויאמר ב
ל ק א
ל ב
ל עם...
" (במ' כב 37)