משלי כ30: "חַבֻּרוֹת
פֶּצַע תמריק[תַּמְרוּק]
בְּרָע,
וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן
"
חבורות
פצע המה באות על הרע, וגם באות עליו
מכות חדרי בטן, והם נגד שלושה רעים: במחשבה, דיבור ומעשה, והם פצע וחבורה ומכה טריה -
כמו שנאמר:
ישעיהו א6: "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם,
פֶּצַע
וְחַבּוּרָה
וּמַכָּה טְרִיָּה...
"
ופירוש הפסוק הוא:... כי יש שלושה מיני מכות:
-
פצע - היא מכה מגולה ופתוחה, שהדם שותת.
-
וחבורה - גם-כן מבחוץ, אך אינה פתוחה, אלא שנצרר הדם תחת העור ואינו יוצא לחוץ.
-
ומכה טריה - היא מכה שבפנים, ואינה נראית כלל.
ואמר, ששלושה אלה יש בישראל, והם שלושה מיני רשעים:
- האחד - רשעים בפרהסיא.
- והשני - העושים במחשך מעשיהם.
- והשלישי - הם רשעים במחשבתם, ולא נראים לחוץ.
"
...לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן
" -
פירוש, שיש שלושה מיני רופאים:
- האחד, רופא חכם, שנותן סם לגרש הדמים הרעים;
- והשני, שאינו יכול לגרש הדמים הרעים, אלא שנותן תחבושת על כל מכה ומכה, ומרפא אותה מבחוץ;
- והשלישי, שאין יודע גם זאת, אלא שיכול לרככה, שלא תהיה כל כך קשה.
והעניין, שיש שלושה דרכים בדרכי ה':
- האחד, הוא שמזכך שכלו עד שימאס בכל תענוגי העולם הזה, התאוות המגואלות ושאר מכשולי היצר, וממילא לא יעשם כלל.
- והשני, שאין שכלו זך כל כך למאוס בכל זה, אלא שמרגיל את עצמו, בכל
עת שתזדמן לידו איזו עבירה או תאווה לשברה, והרגלו נעשה טבעו, ונקרא טבע
שני. ואף שמתאוה, מכל מקום ישבר עצמו מבחוץ מכל עבירה שבאה לידו.
- והשלישי, שאינו יכול לשבר אף מבחוץ, אלא שמרכך יצרו, ובשעה שיילחם
עמו יצרו וירתיחו לעבור על אחת מכל המצוות אשר לא תעשינה, אז מרככו, שמדבר
במוסרי המידות ומוסר זאת התאוה, ויעמיד כנגדה עונש עבירה זו, וזוכר את יום
המוות [ע' ברכות ה.], ובזה יכניע את יצרו - בהיזכרו גודל עונשו.
וזה שנאמר:
- לא זורו - הוא נגד המגרשים יצרם מכל וכל;
- ולא חובשו - נגד הכת השניה, שמחבשים כל מכה ומכה;
- ולא רוככה בשמן - נגד הכת השלישית.
ואומר הנביא, שיש בהם כל אלו השלוש מידות, ורפואה אחת אפילו אין בהם.
וזה שפירש כאן, שכל אלו השלושה ישנן
ברע.