סיכמתי את הפסוקים שבהם מופיעים עזריה ועוזיה בספרי הנביאים:

קוד: סיכמתי את הפסוקים שבהם מופיעים עזריה ועוזיה בספרי הנביאים: בתנ"ך

סוג: הבדלים1

מאת: אראל ע"פ הרב מנשה וינר

אל: מכתב

עוזיה

עזריה

מלכים ב טו,יג שלום בן יבש, מלך, בשנת שלושים ותשע שנה, לעוזייה מלך יהודה; וימלוך ירח ימים, בשומרון.

מלכים ב טו,ל ויקשור קשר הושע בן אלה, על פקח בן רמליהו, ויכהו וימיתהו, וימלוך תחתיו--בשנת עשרים, ליותם בן עוזייה.

מלכים ב טו,ח בשנת שלושים ושמונה שנה, לעזריהו מלך יהודה: מלך זכריהו בן ירובעם על ישראל, בשומרון--שישה חודשים.

מלכים ב טו,יז בשנת שלושים ותשע שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך מנחם בן גדי על ישראל, עשר שנים--בשומרון.

מלכים ב טו,כג בשנת חמישים שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך פקחיה בן מנחם על ישראל, בשומרון--שנתיים.

מלכים ב טו,כז בשנת חמישים ושתיים שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך פקח בן רמליהו על ישראל, בשומרון--עשרים שנה.

מלכים ב טו,לב בשנת שתיים, לפקח בן רמליהו מלך ישראל, מלך יותם בן עוזייהו, מלך יהודה.

מלכים ב טו,לד ויעש הישר, בעיני ה’: ככול אשר עשה עוזייהו אביו, עשה.

ישעיהו א,א חזון, ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה, על יהודה וירושלים--בימי עוזייהו יותם אחז יחזקייהו, מלכי יהודה.

ישעיהו ו,א בשנת מות המלך עוזייהו, ואראה את אדוניי יושב על כיסא רם ונישא; ושוליו, מלאים את ההיכל.

ישעיהו ז,א ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזייהו מלך יהודה, עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים, למלחמה, עליה; ולא יכול, להילחם

הושע א,א דבר ה’ אשר היה, אל הושע בן בארי, בימי עוזייה יותם אחז יחזקייה, מלכי יהודה--ובימי ירובעם בן יואש, מלך ישראל.

עמוס א,א דברי עמוס, אשר היה בנוקדים מתקוע: אשר חזה על ישראל בימי עוזייה מלך יהודה, ובימי ירובעם בן יואש מלך ישראל--שנתיים, לפני הרעש.

זכריה יד,ה ונסתם גיא הריי, כי יגיע גיא הרים אל אצל, ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש, בימי עוזייה מלך יהודה; ובא ה’ אלוהיי, כל קדושים עימך.

מלכים ב יד,כא ויקחו כל עם יהודה, את עזריה, והוא, בן שש עשרה שנה; וימליכו אותו, תחת אביו אמציהו.

מלכים ב טו,א בשנת עשרים ושבע שנה, לירובעם מלך ישראל, מלך עזריה בן אמציה, מלך יהודה.

מלכים ב טו,ו ויתר דברי עזריהו, וכל אשר עשה: הלא הם כתובים, על ספר דברי הימים--למלכי יהודה.

מלכים ב טו,ז וישכב עזריה עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בעיר דויד; וימלוך יותם בנו, תחתיו. {פ }

ניתן להבחין בכמה תופעות מעניינות

  1. בתאריכי עלייה לשלטון של מלכי ישראל – נזכר בד"כ עזריה, חוץ מאשר אצל שלום בן יבש ואצל הושע בן אלה. שני המלכים האלה הם מלכי-ישראל הכי טובים אחרי יהוא: שלום בן יבש הוא המלך היחיד ממלכי ישראל ש לא עשה הרע בעיני ה', ועל הושע נאמר שהוא עשה הרע בעיני ה' "רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו".
  2. במקורות מתקופת יותם – נזכר תמיד עוזייה.
  3. במקורות שקשורים ל"רעש" (ישעיהו ו, עמוס א, זכריה יד) נזכר תמיד עוזייה.
  4. בשאר המקורות נזכר עזריה.

שמעתי מר' מנשה וינר, ש"עזריה" הוא שם עם משמעות חיובית – הוא עוזר (כביכול) לה'; ואילו "עוזייה" הוא שם שיש לו גם משמעות שלילית – הוא "עז פנים" נגד ה'. ואכן, בתחילת מלכותו היה עזריה צדיק, אבל בסוף מלכותו הוא "העיז פנים" ורצה להקטיר קטורת (ע' דה"ב כו 16).

לכן, בכל מקום שבו הוא נזכר ביחד עם מלך אחר – צדיק יותר ממנו – הוא נקרא בשם עם המשמעות השלילית – "עוזייה" (זה מסביר את סעיף 1 ואת סעיף 2). לפי חז"ל, ה'רעש' היה ביום שבו עוזייה נצטרע, ולכן בכל המקומות שמזכירים את ה'רעש' – נזכר "עוזייה" (סעיף 3).

בספר דברי-הימים נזכר תמיד "עוזייה" – אפשר להסביר שזה כדי שלא נתבלבל בינו לבין "עזריה הכהן" שנזכר שם, ואפשר להסביר שזה בגלל שהסיפור על "העזת הפנים" שלו מופיע בדברי-הימים, ולכן סופר דברי-הימים השתמש תמיד בכינוי השלילי.

תגובות