חרב איש ברעהו

קוד: חרב איש ברעהו בתנ"ך

סוג: הבדלים1

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 3, 5

בארבעה מקומות נזכר שהיתה 'חרב איש ברעהו\באחיו':

מה משותף לכל המלחמות האלה?

מצאתי שני הסברים אפשריים:


1. בכל המלחמות האלה כתוב שלבני-ישראל לא היתה חרב, ולכן כשהקב"ה רצה להכות את הגויים – הוא היה "חייב" כביכול להשתמש בחרב של הגויים עצמם:


2. בכל המלחמות האלה, המחנות של הגויים כללו הרבה עמים שונים שהתאספו יחד להילחם נגד ישראל. אבל חוץ מהמטרה המשותפת שהיתה להם באותו זמן -- להילחם נגד ישראל – הם לא-כל-כך אהבו זה-את-זה, ולכן ברגע שה' הכניס שם קצת מהומה – מיד התחילו בני העמים השונים להכות זה את זה בחרב:

ומה הסיבה להבדלים בין הביטויים? למה במלחמת מכמש היתה "חרב איש ברעהו", במלחמת מדין "חרב איש ברעהו ובכל המחנה", ובמלחמת גוג "חרב איש באחיו"?

מצאתי הסבר רק לביטוי האמצעי: ייתכן שמשמעות הביטוי "חרב איש ברעהו ובכל המחנה" היא שהמדיינים היכו לא רק איש את רעהו אלא גם את המחנה עצמו – את האהלים. הקרב של גדעון נגד מדין התרחש בלילה (ב"ראש האשמורת התיכונה"), והמדיינים לא ראו שום דבר, ומרוב בלבול נתנו מכות לאהלים והפילו אותם.

ייתכן שבזה התגשם החלום של החייל המדייני: "ויכהו וייפול ויהפכהו למעלה ונפל האוהל". (אבל לפי הפשט ה'אוהל' בחלום הזה הוא סמל לכל הצבא המדייני – לא רק לאהלים שלהם).

תגובות