חח באף, חחים בלחיים, מתג בפה

קוד: חח באף או חחים בלחיים בתנ"ך

סוג: הבדלים1

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 9

בכמה מנבואות ישעיהו ויחזקאל נזכרו "חחים" כמשל:

מהפסוקים האלה ניתן להסיק, ש'חח' היה כלי ששימש למשיכת חיות. כנראה שהוא היה עשוי מברזל דוקר (כמו "חוח"). היו שתי דרכים להשתמש בחח - לתקוע שני חחים בלחיים, או לתקוע חח אחד באף.

לענ"ד נהגו להשתמש בשני חחים במקרים הקשים יותר, כשהיו צריכים להפעיל יותר כוח כדי למשוך את החיה. נראה לי גם שיותר קשה (לפחות באופן סמלי) להוציא חיה מהמקום הטבעי שלה מאשר להחזיר חיה למקום הטבעי שלה. לכן בכל הנבואות שמדברות על הוצאת אדם ממקומו הטבעי (הוצאת ה'כפירים' מיהודה, הוצאת פרעה ממצרים והוצאת גוג מארץ מגוג) משתמש הנביא במשל של שני חחים; ובנבואה שמדברת על החזרת אדם למקומו הטבעי (החזרת סנחריב לאשור) משתמש הנביא במשל של חח אחד

בכל הנבואות מהסוג הראשון הנביא הוא יחזקאל, ובנבואה מהסוג השני הנביא הוא ישעיהו, אבל אני לא יודע אם יש לכך משמעות כלשהי.

יש הבדל בין שני הכפירים בנבואה ביחזקאל יט: את הכפיר הראשון רק מושכים בחחים, ואת הכפיר השני גם שמים בסוגר. לדעתי הסיבה היא שהכפיר הראשון היה פחות מסוכן: הראשון רק " למד לטרוף טרף, אדם אכל", והשני " למד לטרוף טרף, אדם אכל, וידע אלמנותיו, ועריהם החריב, ותשם ארץ ומלואה מקול שאגתו".

בנבואה של ישעיהו על סנחריב נזכר עוד כלי - מתג: " ו מתגי בשפתיך". לדעתי המתג לא שימש למשיכת החיה אלא רק לסתימת הפה שלה שלא תרעיש. והנמשל הוא - שה' יסתום את הפה של סנחריב כדי שלא יוכל להרגיז אותו יותר בדבריו, כמו שכתוב בתחילת הפסוק: " יען התרגזך אלי ושאננך עלה באוזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך..."