תגובה ל:
מספרים שנכתבה ב14:57:11 07.03.2005
פרופ' קאסוטו, בספרו מאדם עד נח, בפרק ההקדמה לספר תולדות האדם, כותב כי בשתי תעודות קדומות שנמצאו, מיוסדת הכרונולוגיה השומרית על שיטת ה-60. גם אצלנו במקרא, בתלמוד ובמדרשים מקובלת שיטה דומה לזו. בנוסף למספר 7 המפורסם. כוונתי למספר 40 המופיע כ-130 פעם, אם לא למעלה מזה, במקורותינו. במילים אחרות, המספר 40 הוא יותר בעל אופי וערך מסוים מאשר בעל ערך נומינלי.
אפתח במספר זה המופיע בפרשת כי תצא, מאחר שבו נמצא המאפיין ביותר, ודווקא בשל העובדה כי ה-40 כאן אין כוונתם ל-40 אלא ל-39 (לפי חז"ל, וראה בתפילת יום כיפור אומרים, ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מלקות 40 ולמה שינו?). בפסוק "40 יכנו לא יוסיף", אומרת המשנה במסכת מכות: "כמה מלקין אותו? 40 חסר אחת. ולא נאמר 39. דבר דומה מופיע בפרק כלל גדול במס' שבת שבו נאמר במשנה: "אבות מלאכות 40 חסר אחת, ולא נאמר 39.
את המאפיין לתופעה זו וכמעט לכל מספרי ה-40 המופעים במקורותינו אפשר למצוא במספר 40 המופיע לראשונה במקרא והוא בפסוק בפר' נח: "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ 40 יום ו-40 לילה
" על המילים 40 אומר רש"י "כנגד יצירת הולד" וזה מזכיר לנו את הנאמר ע"י רב בדף הראשון במסכת סוטה. "40 יום לפני יצירת הולד בת קול יוצאת וכו'". על כן נראה לי, כי המספר הזה קשור ליצירה או משך זמן של יצירה או שינוי מהותי בדבר מסוים הדומה ליצירה.
הרעיון מתייחס גם לכפולות של 40, כמו ארבע מאות או 40 אלף, שנראה בהמשך. כמו כן קשור המספר בדבר שלם או בתקופה שלמה. ואביא מספר דוגמאות:
- ב-40 יום, כפי שצינתי קודם, נוצר הוולד (ללא הבדל בין זכר לנקבה, ועין בפר' תזריע, בו אומר ר' ישמעאל, דעה מוזרה, כי 40 יום ליצירת הזכר ו-80 (כפולה של 40) יום ליצירת נקבה, ועל כן טמאה היולדת לפי מין הילוד. ר' ישמעאל היה משוכנע באמת זו עד שאמר על החולקים עליו: "אני מביא לכם ראיה מן התורה ואתם מביאים לי ראיה מן השוטים").
- 40 יום ו-40 לילה לעומת זאת נמשך המבול שהרס יצירה שלמה;
- 40 שנות הליכה במדבר, זה הזמן להפוך ציבור של עבדים לעם (ראה גם בהמשך);
- על השבת שיש בה 40 מלאכות (חסר אחת) נאמר: "כל השומר שבת כאילו קיים את כל התורה כולה" (דבר שלם);
- 40 יום זה הזמן ששוהה משה במרום לקבל את הלוחות הראשונים וגם השניים;
- מספר זה הוא הזמן להשלים מבצע מסוים, וכוונתי ש-40 יום הוא הזמן שהמרגלים מסיימים את מבצע הריגול;
- 40 יום הוא זמן החניטה של גופת יעקב: "וימלאו לו 40 יום כי כן ימלאו ימי החנוטים";
- 40 זו גם התקופה שאדם מגיע כנראה לבשלות מסוימת."ויהי יצחק בן 40 שנה בקחתו את רבקה" "ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח את מחלת";
- במדרש רבה, מדרש אבא גוריו וילקוט אסתר מובאים הדברים לגבי גילה של אסתר בעת שנישאה לאחשורוש: "רב אמר בת 40 היתה ושמואל אמר בת 80";
- במדרש רות נאמר "אין קורין בת אלא לבת 40 שנה";
- על איש בושת נאמר "בן 40 שנה במלכו", כלב אומר"בן 40 שנה אנכי היום";
- 40 הוא גם המספר הקשור בתשובה, סליחה או טהרה, שהוא למעשה יצירת אדם חדש, כי התשובה משנה או יוצרת אדם חדש;
- 40 יום ו-40 לילה מתחנן משה לפני ה' לסלוח לבני ישראל על חטא העגל;
- מקווה טהורה, רק אם יש בה 40 סאה מים;
- הכיור של שלמה "40 בת יכיל";
- 40 יום הם ימי התשובה מא' אלול ועד יום כיפור;
- 40 יום היא הארכה הניתנת לאנשי נינוה לחזור בתשובה כמו שנאמר"עוד 40 יום ונינוה נהפכת";
- 40 שנה ישב ר' צדוק בתענית;
- 40 (פחות 1) מלקות הופכות את האדם מרשע לשאינו רשע;
- 40 זה מספר המצין תקופה בעלת אופי מסוים. 3 פעמים בתקופת השופטים כתוב: "ותשקוט הארץ 40 שנה", בימי אהוד בן גרא - 80 שנה. וכן ויתנם ה' ביד פלשתים 40 שנה;
ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום (שמואל א' יז');
- כהונתו של עלי נמשכה 40 שנה;
- אבשלום לא הטריד את בית המלוכה 40 שנה. דוד מלך על ישראל 40 שנה, וכן שלמה בנו;
- ביחזקאל כ"ט נאמר: "לא תעבור בה רגל אדם....ולא תשב 40 שנה. ונתתי את ארץ מצרים שממה...40 שנה. מקץ 40 שנה אקבץ את מצרים מן העמים";
- על שלושה מגדולי התנאים אומרת הגמרא:
- "ר' עקיבא היה רועה 40 שנה, למד 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה". "כל שנותיו של ר' יוחנן 120 שנה. 40 שנה עסק בפרקמטיא, 40 שנה למד ו-40 שנה לימד", הלל הזקן, 40 שנה היה בבבל, 40 שנה למד ו-40 שנה הנהיג את ישראל;
- במסכת אבות נאמר "בן 40 לבינה";
- כאשר רוצים לציין מספר גדול גם אז השימוש ב-40 נפוץ;
- בשירת דבורה "ב-40 אלף בישראל"
- אצל שלמה, 40 אלף פרשים, 40 אלף אורוות סוסים ו-40 אלף איש רגלי;
- אצל יהושע, "כארבעים אלף חלוצי צבא";
- עין טובה אחד מ-40" (בתרומה)
- הקשר שבין המספר 7 למספר 40: חוקר מקרא גרמני כתב שמכפלת המספרים המעניינים האלה הוא 280 שהם ימי ההיריון של האישה. שוב זה קשור ברעיון של יצירה.
- החוקר יעקב בנו, בספרו על בראשית, מתייחס לתופעה הזאת ואומר ש-40 זה כנראה המספר שמעבר לו אי-אפשר לסבול (40 המלקות) והמספר שמעבר לו אי אפשר להתקיים בלי אוכל או מים (משה, וצום ר' צדוק ראה לעיל) וכן 40 ימי המבול.
- מספר דוגמאות מעמים אחרים. שואת הארמנים נמשכה 40 יום לפי הספר"40 הימים של מוסא דאג". להבדיל, אצל הערבים, נוצרים ומוסלמים, נערכת האזכרה לנפטר לאחר 40 יום. ואולי הם זכר ל-40 ימי החניטה במצרים (סאדאם חוסיין, כנראה, גם כן ידע מהסוד הזה וירה על מדינת ישראל 40 חסר אחת טילים אך זה לא עזר לו).
מספרים שהם כפולות של 40 נראים כמבוססים על אותו רעיון, למשל:
- לאברהם, בברית בין הבתרים, נאמר "ועינו אותם 400 שנה" מספר זה לא מתאים ל-430 שנה כפי שכתוב בפר' בא, ולא למאתיים ועשר שנים (כמנין רד"ו לדעת חז"ל), תלוי ממתי סופרים. האם מלידת יצחק או מזמן הירידה למצרים.
- 400 אנשים הולכים עם עשו לפגישתו עם יעקב.
- בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר.
- ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שלחן איזבל.
- שלמה המלך חנך את בית המקדש ב-"480 שנה לצאת בני ישראל ממצרים" (אם בודקים לפי רשימת השופטים וזמניהם מגיעים ל-507 שנה לפחות).
מכל הנאמר לעיל עולה כי המספר 40 הוא בעל ערך רעיוני מסוים ולאו דווקא בעל ערך נומירי. פרט למספר"אחד מ-40 עין טובה" או מספר ימי החניטה במצרים ו-40 הימים של מוסא דאג. נראה לי כי אפשר היה לכתוב כל מספר אחר ולא היה מעלה או מוריד מהעניין. כולל 40 שנות הליכה במדבר, שנראה מהכתובים שלא הלכו יותר משנתיים.
וכל זאת למה? כי בתורה, האירוע המאוחר ביותר המתוארך, הוא "בשנה השנית לצאתם ממצרים
" בתחילת ספר במדבר. ואילו בספר דברים פרק א (ג) נאמר "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חדֶשׁ בְּאֶחָד לַחדֶשׁ
" זו פתיחת נאומו של משה במשנה תורה, אך על זה בדיוק אני כותב. על יתר 38 שנה לא מסופר כלום. כתוב רק "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה
" (דברים ב' פס' י"ד) קשה לתאר שב-38 שנה לא קרה כלום ובני ישראל לא הטרידו את משה (דוד המלך אמר "40 שנה אקוט בדור
").
רש"י אומר על פסוק י"ז בהמשך: "ויאמר ה' אלי
" וגו' - אבל משילוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' [זו] וידבר אלא ויאמר ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת".