הבגד עושה את האדם

קוד: הבגד עושה את האדם בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: קובי אשבל

אל: מנח"ת שבת ה'תשס"ו ויקהל-פקודי

"הבגד עושה את האדם" – משפט זה שגור ומקובל למדיי בחברה המודרנית. אנו מודדים אדם במידה רבה – אם נרצה בכך ואם לאו – ע"פ לבושו החיצוני ובגדיו העוטפים אותו. במקום שאדם יימדד על-פי ערכיו ושוויו האובייקטיבי, אנו שקועים במציאות בה תג מחיר או סימן מסחרי מכתיבים את יחס החברה לאדם. פרשת "פקודי" עוסקת רבות בבגדיהם ובלבושיהם של הכהנים, והכהן הגדול בפרט. הבה נתבונן בעניין זה.

ע"פ ר' צדוק הכהן מלובלין, האזכור הראשון של מילה מסוימת או עניין מסויים מעיד על מהותו ומשמעותו הפנימית. עניין הלבוש מופיע לראשונה לאחר חטא האדם הראשון, חטא האכילה מעץ הדעת: "ותיפקחנה עיני שניהם, וידעו כי עירומים הם; ויתפרו עלי תאנה, ויעשו להם חגורות"(בראשית ג, ז). אם כן, מציאות הבגדים היא מציאות של עיוות שיצר האדם בעקבות הפרת הצו האלוקי להישאר נאמן לטבעו, ולכן חש לפתע בושה בערוותו. הוא הבין שכעת בגד בהדרכה העליונה לה זכה, וחיפש דבר מה לכסות על בושת חטאו. כאן הגדיר האדם את טבעו של הבגד, כמאפיין את הכיסוי על הבגידה באמת הטבעית והישרה (בגד=בגידה).

בשנות ה-30 של המאה הקודמת, תנועה חדשה החלה להופיע בעולם המערבי: "הנטוריזם". צעירים החלו להקים קבוצות של אנשים המעוניינים לחיות במידת-האפשר ללא-בגדים. בהתבוננות ראשונית על תופעה זו, ניתן לחשוב כי הסיבה היחידה להתארגנות מוזרה זו היא כניעה לבהמיות וליצריות הנמוכה והשפלה ביותר, אך למעשה, שמה של תופעה זו ("טבעיות" בעברית), עשוי להעיד שנוצרה, או נכון יותר: הופיעה מחדש, גם מתוך דחף פנימי לשוב אל הטבע, אל הבראשית. אל המצב שקדם לעיוות שנוצר בעקבות החטא.

בניגוד לנטוריזם, שבוחר לחזור אחורה אל הבהמיות הטבעית, הגישה שהתורה מציגה לנו היא הסתכלות קדימה, ושאיפה להשתמש במציאות המעוותת שנוצרה בעולם, על-מנת לתקן ולקדם אותו. המשכן הוא דגם לאבטיפוס המציג את היהדות השואפת לתקן ולקדש את כל המציאות החומרית בעולם: במקום שתאסור התורה על חשק הקרבת הקורבנות לבוא לידי ביטוי, מפני שנובע הוא במידת-מה משורש יצר העבודה-הזרה, המשכן כמייצג את האידאות האלוקיות מחד, ואת "דיברה תורה כנגד יצר הרע" מאידך, מהווה מסגרת אידאלית לתיקון הבגד. לכן המעיל לא מייצג במשכן את המעילה והכיסוי על הפשע, אלא מהווה חלק מן התיקון של בגדי הכהן, שאינם מיועדים רק לכסות ולהסתיר, אלא אף לבטא משמעות פנימית המשפיעה מן הפנים אל החוץ על המציאות הארצית כולה, ולכן גם לשמש בסיס לקשר בין עם ישראל לקב"ה, המתבטא בחושן שלובש הכהן הגדול, ושימש לשאלה באורים ותומים.

בתקווה שנזכה אכן לרומם את כל המציאות, גם את ההתפתחויות המודרניות, לדרגת קיום בעלת משמעות חיובית בעולם, כדברי הרב קוק זצ"ל: "הישן יתחדש, והחדש יתקדש".