קוד: האם הציטוטים מדוייקים בתנ"ך

סוג: דקדוק

מאת: ע"פ עמוס

אל: שיעור נח"ת שבת תמוז נ"ח

/ עמוס עזריה

סיכמה: סיגל הלברשטם

"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" ואולי "נעלה לארץ ונירשה כי יכולים אנו"? או אולי אפילו "חבר'ה אנחנו נחסל אותם"!

ההנחה היא שכאשר ישנם ציטוטים בתנ"ך הם אינם המילים המדוייקות אשר נאמרו בפועל.

1. ישנו מושג הנקרא "מילה מנחה" - מילה מסויימת הבאה בכפולות של 7. (מופיע בנספח). ישנו סוג נוסף של מילה מנחה שהוא בעצם "צמד מילים מנוגדות מנחות". (מופיע בנספח). צמד מילים אלו ("טוב ורע") מופיע גם בשילוב נאומי דוד ושאול בפרק כ"ו. האם שאול ספר את מספר הפעמים שדוד השתמש במילים אלו והתאים אותם לשבע?

2. מקור מס' 1 - בדבר יעקב ליוסף מסתתרת הטענה החזקה ביותר נגדו - "רחל מתה". קשה להניח שיעקב סידר את המילים בצורה זו.

3. מקור מס' 2 - התורה שינתה את שמות האנשים על פי אופיים. זה נעשה כאשר התורה נכתבה ולא במציאות ממש. למרות זאת, רואים שאנשים נקראים בשמות שאינם שמותם - אם כך התורה שינתה לא רק את שמם באופן כללי, אלא גם את הציטוט שבו מופיע שמו.

4. כיוון שמשה היה כבד-פה הוא כנראה אמר "בבי דד' ללא אאישש דדברררימם אננכי" אבל בכל זאת התורה כותבת רק "בי ד' לא איש דברים אנכי"

5. הדילוגים (מקורות 4-5) יש דילוגים בתורה של 49 אותיות (7*7) שקרו אחרי שנכתבה התורה. גם אם נגיד שאנשים כן חישבו את האותיות שלהם - הם לא יכלו לדעת מה יקרה בעתיד.

6. כאשר אנשים היו נואמים או מדברים באריכות ברור שלא כתוב בתנ"ך את כל מה שאמרו, אלא רק תמצית. תמצית זו איננה מילותם האמתיים.

ששת הטיעונים נסתרו:

1. יכול להיות שהאנשים בתנ"ך היו נואמים דגולים, וכן שאול ספר את מספר הפעמים שדוד השתמש במילים האלו והפך אותם מרוב של רע לרוב של טוב והשתמש בהם הוא כדי להדגיש.[

2. זה יכול להיות במקרה, מקור מס' 6 - מתוך העתון מקור ראשון הופיע הביטוי "למוד איש לא בכספו". (וזה כמובן במקרה).

3. לא בכדי שינתה התורה את שמותם של האנשים, אלא מכיוון ששם זה התאים לאופי שלהם, וגם האנשים האחרים השתמשו בכינוי זה.

4. זו כלל לא טענה, ברור שאם יש קצת כבוד למשה לא יצוטט הגימגום שלו.

5. אמנם הדילוגים נמצאים גם בדברים שנאמרו אך הם נמצאים גם בדברים שלא נאמרו בידי אנשים, יכול להיות שהציטוטים הם אמנם מדוייקים, והדילוגים מתקיימים בזכות הקטע שבין הציטוטים.

6. יכול להיות שזה לא תמצית אלא הבאת דברים עיקריים.

אח"כ הובאו טיעונים נוספים אשר אין לדחותם.

1. כאשר כמה אנשים מדברים יחד ברור שהם לא אמרו "שלוש ארבע ו...", אלא אמרו דברים שונים עם אותו הרעיון אז למה כתוב ויאמרו.

2. הגמ' משנה את הציטוט ומחליפה מילים. היא לא מתיחסת לפס' כאל ציטוט מוחלט, ולכן מרשה לעצמה להחליף את המילים (מקור 8)

3. מקור 9: נעמן מתחיל בנו"ן ונגמר בנו"ן. שלושת הפס' היחידים שמתחילים בנו"ן ונגמרים בנו"ן קשורים לנעמן - נגע צרעת, נביא, ירדן. ושניים מתוך שלושת הפסוקים הללו נאמרו בידי אדם.

{שתי ראיות נוספות ששמעתי:

1. ישנם ציטוטים המופיעים בשני מקומות שונים ובשינויים, לא יכול להיות ששניהם ציטוט מדוייק, כי הם שונים. (שמעון מושקאט)

2. "והם לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ בינותם" - מכאן שיוסף לא דיבר בעברית, ולכן כאשר כתוב שיוסף אמר דבר בעברית זה לא בדיוק מה שאמר. (לאה פ')}

(עמוס סתר את הטענה שמקור 2 לדוגמא נאמר בנבואה, משום שזה סותר את הבחירה החופשית. אך לפי דעתי (סיגל) זה לא סותר כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - יעקב ידע מה רצה להגיד וד' סידר דוקא את המילים האלו)

עמוס הציע פירוש: כאשר כתוב בתנ"ך השורש א.מ.ר. פירושו ח.ש.ב. כלומר אלו היו המחשבות שלו אך לא בהכרח מה שאמר. כמו "אמר אמרתי כי שנא שנאתה" שהכוונה היא "חשב חשבתי כי שנא שנאתה". וכאלה רבים.

פירוש זה מסביר יפה הרבה דברים בתנ"ך כמו "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה..." על פי פירוש זה ניתן להסביר שהוא לא אמר כלום אלא חשב להרגו וכך עשה. וכן "ויאמר אלקים יהי אור".