קוד: דבר = מחלה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חבי טרייסטר
אל: שיעור נח"ת מרכז יא שבט ס"א
בס"ד
הסיכומים כתובים כמו ש אני (אליאב ) הבנתי אותם וניתן לפנות אלי בכל בעיה טכנית או אחרת.
שיעור של חבי טרייסטר
הועבר במחוז מרכז בי"א שבט תשס"א
נא לקרוא מקורות: שמות ד',כ"ז-ה',ד'. שמו"ב, כ"ד כל הפרק. במדבר י"ד,א'-כ"ה.
דֶבֶר היא מכה די קשה (משה ואהרן לפרעה)
"פן יפגענו בדבר או בחרב"
.
דוד בחר בדבר (בשמו"ב כ"ד) בגלל:
רעב- יכול לבקש מאוהביו ושכניו אוכל.
חרב- העם יתריסו כנגדו כי זה חרב לעם אבל לא לדוד עצמו.
דבר-
דוד חשב שזה יהיה דבר בחיות. אבל כאן זה המקום ה
יחידי שדבר פוגע באנשים. במדבר לאחר חטא המרגלים ה' אומר
"אכנו בדבר ואורישנו..."
משה יודע מה העוצמה של המכה שלא כמו כל האנשים שלא מפחדים עד שזה מגיע. משה יודע עוד ממצרים שהיה אצל פרעה
"פן יפגענו בדבר..."
שזו מכה קשה. אצל דוד מתו מהדבר 70,000 איש, משה הבין מה יכולה להיות העוצמה של המכה ולכן מתחנן לה' שלא יפגע בעם.
נושא לדיון:
בתפילת ערבית אומרים:
"אויב
דבר וחרב רעב ויגון..."
אם כתוב "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך
" (שמות ט"ו,כ"ו) למה אומרים דבר בערבית?
בבמדבר י"ד "אכנו בדבר ואורישנו...
" אם ה' "מאיים" בחרב למה אחרי-זה בדבר?
במדבר כולם בבני-ישראל היו רועי-צאן והדֶבֶר יקח להם את כל הפרנסה, וה' "איים" בדבר - על החיות באמת ולא על האנשים ולכן אמר אחרי-זה בחרב - על האנשים.