קוד: הואיל= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: 'הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ד', וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר... וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ד', אולי ימצאון שם עשרים..." - אברהם מתנצל על כך שהוא ממשיך "להתמקח" עם ה' על מספר הצדיקים המינימלי.
וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" - "
אחר שבא אצלו, המשיך ישיבתו בביתו" (שד"ל על בראשית יח27).
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאֶת לֵאמֹר" - משה לימד תורה לעם ישראל במשך 40 שנה, ובעבר הירדן המשיך לבאר עוד יותר.
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: 'אֲהָהּ...וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן'" - הלוואי שהיינו ממשיכים לגור בעבר הירדן המזרחי, שם לא היינו מובסים.
וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאֶת" (ודומה לזה שופטים א27), וכן שופטים א35: "
וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים, וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס" - הכנעני המשיך לשבת בערים שבני יוסף לא יכלו לגרשו מהן.
וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו" - אחרי השיחה בין האיש לבין הלוי, המשיך הלוי לגור בביתו של האיש.
וַיֵּשְׁבוּ וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּשְׁתּוּ, וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הָאִישׁ ' הוֹאֶל נָא וְלִין וְיִטַב לִבֶּךָ'" - המשך להתארח אצלי עוד לילה.
כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם" - ה' לא ייטוש אתכם אלא ימשיך לראות בכם את עמו הנבחר, למרות שחטאתם בבקשת המלך.
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה ד' ה' דִּבַּרְתָּ, וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם" (ודומה לזה ב דברי הימים א יז27) - המשך לברך את ביתי כמו שבירכת עד עכשיו; "
אחר שה' בירך את דוד בברכת בית אבנה לך, מבקש דוד מה' שיוסיף לו ברכה על הברכה: להיות הבית לעולם" (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 41).
וַיֹּאמֶר נַעֲמָן ' הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם', וַיִּפְרָץ בּוֹ, וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף..." - "
אחר ששאלת ככר כסף, המשך לקיחתך וקח שני ככרים" (שד"ל שם).
וַיֹּאמֶר הָאֶחָד ' הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת עֲבָדֶיךָ', וַיֹּאמֶר 'אֲנִי אֵלֵךְ'" - "
אחר שאלישע נתן את הסכמתו להליכת בני הנביאים עד הירדן, ביקש ממנו האחד, שיעשה יותר מזה ויילך בעצמו איתם" (אברהם אהוביה שם).
עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצָוּץ מִשְׁפָּט, כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו" - כי המשיך ללכת אחרי הצו הלא חוקי של ירבעם, שאסר לעלות לרגל וחייב להשתחוות לעגלים.
וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי, יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי" - איוב המוכה מקווה שה' ימשיך להכות אותו עוד יותר, עד שיהרוג אותו לגמרי וישים קץ לייסוריו (ראו רש"י).
וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב" - איוב מבקש מרעיו שימשיכו לפנות אליו ולהקשיב לו (פירוט).
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר 'אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי' וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם" - כאן, כנראה, המילה "ויאל" היא מלשון אָלָה, שמשמעה השבעה שיש בה קללה.
וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו" - כאן, כנראה, המילה "ויאל" משמעה כמו " ויֵלֶא " בשיכול אותיות - דוד נלאה, כלומר התקשה ולא יכל ללכת עם מדיו של שאול.
2. ויש שפירשו
הואיל = רצה או החליט
(רש"י על יהושע יז12 ועוד);
וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאֶת", הרי מובן מאליו שהכנעני רצה לשבת בארצו!
4. ויש שפירשו
הואיל = הרבה והתמיד
(אונקלוס על בראשית יח27, רבי יונה אבן ג'נאח בספר השורשים).