קוד: שני כינויים לדמות אחת בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)
אל: מכתב
שאלה [יפעת שטראוס]: פה נאמר הביטוי: "
כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
", וכן בעקידה נאמר: "
את בנך
את יחידך אשר אהבת את יצחק
": בשביל מה צריך להדגיש שיצחק הוא הבן של שרה?
תשובה: בכל מקום בתנ"ך שיש כמה כינויים רצופים לדמות אחת, פירשו חז"ל שהכינויים האלה מבארים כמה סיבות למה שמתואר בפסוק. למשל:
ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה?":כלומר, ישנן שתי סיבות שהיו צריכות להרתיע אתכם מלדבר נגד משה: אחת - שהוא "
עבדי", יש לו תפקיד חשוב, הוא עבדו של המלך, וחייבים לכבד אותו גם אם הוא לא צדיק במיוחד. והשנייה - שהוא "
משה", איש צדיק ועניו ביותר, ואיש כזה ראוי לכבוד גם אם אין לו כל תפקיד חשוב [ע' רש"י].
סיחון
מלך חשבון", כלומר, ישנן שתי סיבות שבגללן היה קשה לנצח אותו: אחת - שהוא היה "סיחון", מלך חזק וגיבור; והשנייה - שהוא היה "
מלך חשבון", מלך של עיר בצורה וחזקה. ויש עוד הרבה דוגמאות.
גם את דברי שרה אפשר לפרש כך: 'ישנן שתי סיבות שישמעאל לא צריך לקבל חלק בירושה עם בני. אחת - שהוא
"בני
", הוא מיוחס, הוא בן הגבירה, וע"פ חוקי הירושה כל הירושה שייכת לו. והשנייה - שהוא "יצחק
", הוא אדם צדיק הרבה יותר מישמעאל (ישמעאל היה "מצחק"), ולכן היה מגיע לו לקבל את כל הירושה לבדו אף אם לא היה בני'. אפשרות אחרת: 'ישנן שתי סיבות שצריך לגרש את ישמעאל: אחת - שיצחק הוא
"בני
", הוא מיוחס וישמעאל פוגע בכבודו. והשנייה - שהוא "יצחק
", הוא אדם צדיק ועדין וישמעאל עלול לקלקל אותו'.
גם את דברי ה' בפרשת העקידה אפשר לפרש כך: 'ישנן 4 סיבות שבגללן הניסיון הוא קשה: אחת - שזה "בנך
", ואף אדם לא רוצה להיפרד מבנו. השנייה - שזה "יחידך"
(היחיד שנשאר אחרי גירוש ישמעאל), ובכך שתשחט אותו תאבד את היורש האחרון שנשאר לך. השלישית - שזה "אשר אהבת
", אתה אוהב אותו גם מעבר לאהבה רגילה של אב לבנו. והרביעית - שזה "יצחק
", הוא אדם צדיק וישר, וזה מאוד לא צודק להרוג אדם כזה - זה מנוגד לכל העקרונות שלך של "לעשות צדקה ומשפט"! '.