מצה ומריבה

קוד: מצה ומריבה בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: ע"פ רש"ר הירש

אל: פירוש שמות ב 13

מה הקשר בין מַצָּה שאוכלים בפסח ומקריבים על המזבח:

• ויקרא ב5: "וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ - סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, מַצָּה תִהְיֶה"

לבין מַצָּה שהיא מריבה בין שני אנשים?:

• ישעיהו נח4: "הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ, וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם..."

1. ע"פ שבי"ל, אין שום קשר ביניהם, אלה שני שורשים שונים - המאכל מצה היא מהשורש מצ או מצצ, והמריבה שהיא מצה היא מהשורש נצה.

2. אך ע"פ רש"ר הירש, שני הפעלים הם מאותו שורש - נצה. כששמים קמח במים, מתחיל תהליך של תסיסה, המשול למריבה בין חלקיקי חומר; כשאנו אופים את הלחם במהירות, לפני שהתהליך מסתיים, אנו למעשה מקפיאים בכך את המריבה; אם כך, מצה היא מריבה שקפאה.

לעומת זאת, כשאנו נותנים לתהליך להמשיך ללא הפרעה, הוא מסתיים בניצחון של החיידקים - המריבה (מצה, מהשורש נצה) הופכת לניצחון (מהשורש נצח); האות ה הופכת לאות ח; וכך גם מצה הופכת ל חמץ.