נר, ניר וניר

קוד: נר - ניר בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: מכתב

שאלה: בכמה מקומות בספר מלכים (מל"א יא 36, טו 4; מל"ב ח 19) נזכר "ניר". מה זה?

תשובה: "ניר"="נר". אפשר לראות את ההתפתחות ("אבולוציה") של המילה, מספר שמואל עד ספר מלכים:

  1. "ונֵר א-להים טרם יכבה..." (שמ"א ג 3), "ולא תכבה את נֵר ישראל" (שמ"ב כא 17) – הצורה המקורית;

  2. "כי אתה נֵירי ה'" (שמ"ב כב 29) – שלב מעבר (הניקוד הישן נשאר, נוספה י נחה)

  3. "למען היות נִיר לדוד עבדי" (מל"א יא 36), "כי למען דוד נתן ה' א-להיו לו נִיר בירושלים" (מל"א טו 4), "כאשר אמר לו, לתת לו נִיר לבניו כל הימים" (מל"ב ח 19) – הצורה החדשה (גם הניקוד השתנה).

ע"פ רש"י המשמעות של ה"נר" היא – מלוכה. וזה בהחלט מתאים לחלק מההקשרים שבהם מופיע 'נר' בספר שמואל: "ולא תכבה את נֵר ישראל" – הנר הוא כינוי למלך; "ונֵר א-להים טרם יכבה..." – חז"ל דרשו (אני לא זוכר את המקור) שהכוונה למנהיגות: נרו של עלי עדיין לא כבה, ונרו של שמואל כבר התחיל לדלוק.

דוד כינה את ה' "נֵירי", ולכן ה' נתן לו "נִיר לבניו כל הימים".

תגובות