התפוח בכה מאוד

קוד: התפוח בכה מאוד בתנ"ך

סוג: השלמה1

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 10

בספר יואל, במסגרת תאור המצב הכלכלי הקשה בעם ישראל, נאמר (א12): " הגפן הובישה, והתאנה אומללה, רימון גם תמר ותפוח,כל עצי השדה יבשו, כי הוביש ששון מן בני אדם".

הפירוש המקובל (נדמה לי) הוא שצריך לקרוא את הפסוק הפוך: בני האדם כבר לא שמחים כי כל עצי הפרי התייבשו. אבל כבר בפסוק א7 תואר ההרס של חלק מעצי הפרי: "שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה...": מדוע יש צורך לחזור על כך?

לדעתי אפשר לפרש את הפסוק ככתבו, ע"פ כמה פסוקים בשיר-השירים שבהם נזכרו הפירות האלה:

מכל הפסוקים האלה ניתן ללמוד, שכאשר בני אדם מתאהבים, הם יוצאים לטייל בין העצים ונהנים מפריים. במצב זה עצי הפרי ממלאים את התפקיד שלשמו הם נוצרו – להנות את בני האדם, ואז העצים מאושרים. אבל כשיש מחסור – אין שמחה, הוביש ששון מן בני אדם, ואז גם האהבה נחלשת ואין ביקוש לעצי הפרי, והעצים ניצבים אומללים ומבויישים כי הם לא יכולים למלא את תפקידם...

תגובות