קוד: מהות השמחה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אושרית ותיק
אל: שיעור נח"ת ת"א אדר ס"א
אושרית ותיק מחוז תל אביב
ט' אדר התשס"א
מקורות:
דברים כ"ח/ מה-מז
מל"א א/לב-מ
דבה"א כט/א-יז
עזרא ו/יט-כב
נחמיה ח/ט-יח
אסתר ח/יב-יז
יונה ד\ה-ו
קהלת ב\ט-י
ירמיהו ז\לב
המשותף לכולם זוהי ה שמחה.
"תחת אשר לא עבדת את ה' א-היך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח\מז)
בפרק כ"ח מדובר על הברכות שנקבל אם נשמע בקול ה', והקללות שיבואו עלינו אם לא נשמע בקול ה', ופס' מ"ז זוהי הסיבה לקללות.
שאלות שמתעוררות:
ר' בחיי אומר:
"תחת אשר לא עבדת את ה' א-היך בשמחה"- יאשימנו הכתוב בעבדו השי"ת, ולא היתה העבודה בשמחה, לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצוות, והשמחה במצווה- מצוה בפני עצמה. מלבד השכר שיש לו על המצווה, יש לו שכר על השמחה, ועל כן יעניש בכאן למי שעובד עבודת המצווה כשלא עשאה בשמחה, ולכן צריך שיעשה האדם המצות בשמחה ובכוונה שלמה.
במל"א א/לב-מ, מדובר בהמלכת שלמה: "והעם מחללים בחלילים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם"- צהלת השמחה היתה כל כך חזקה שהיה בה כח מיוחד שאין כמותו.
דה"א כט/א-יז "וישמחו העם על התנדבם, כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה", "אני ביושר לבב התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצא פה ראיתי בשמחה להתנדב לך". השמחה בפרק זה היא מתוך עבודת ה', כי הם שמחו להתנדב. זו דוגמא לעבודת ה' בשמחה.
עזרא ו/כד, "ויעשו חג מצות שבעת ימים בשחה, כי שמחם ה'.. ", גם זו דוגמא לעבודת ה' בשמחה, וגם פה ה' הוא אשר גרם להם לשמוח.
נחמיה ח/ט-יח, ".. ולשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיע להם". זה מראה לנו על עבודת ה' בשמחה וגם על כך שאנו שמחים כשאנו מבינים משהו, כשאנו מצליחים, כמו שקהלת אומר (ב/י)- "כי ליבי שמח בכל עמלי". כשאתה מסופק ממה שאתה עושה, אז אתה שמח.
"וישבו בסוכות... ותהי שמחה גדולה מאוד"- הם שמחו שהם מקימים את חג הסוכות, זו עבודת ה' בשמחה.
ירמיהו ז/לב, "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". שמחה זה איכשהו קול מיוחד, שמתקשר לקול שהיה בהמלכת שלמה.
יונה ד/ו "וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה"- יונה שמח על מה שה' נתן לו.
אנו רואים שבכל המקורות שנגענו בהם השמחה המוזכרת היא שמחה חיובית, שמחה שמלמדת אותנו מה זאת שמחה אמיתית: שמחה מתוך עבודת ה', שמחה על מה שה' נותן לנו, שמחה על העמל שלנו, שמחה שאנו יכולים לקיים מצות בחופשיות ללא גזרות.
משנכנס אדר מרבים בשמחה
לאיזו שמחה מתכונים?
האם התחפושות, המסיבות והכתרות-פורים זו השמחה האמיתית?
"השמחה היא אחת מהנטיות הטבעיות לאדם, האדם הבריא בנפשו וגופו יהיה תמיד עלז ושמח, וזאת הצורה הטבעית של הנפש הבריאה. אמנם הציור הפנימי של השמחה הטבעית, כל זמן שהיא עומדת רק בשפלותה הטבעית היא בנויה על דברים כ"כ דמיוניים, עד שבהגיע בהם יד השכל ילכו תמס והיו כלא היו, והשמחה תהפך לתוגה" (מתוך הר' קוק, עין איה על מסכת שבת לו)
למשל כשילד בוכה לאמא שלו שהוא רוצה עכשיו סוכריה ומתחנן ובסוף הוא מקבל סוכריה על מקל טעימה מאוד עכשיו הילד הכי שמח בעולם, אבל אחרי חצי שעה השמחה נגמרת כאילו לא היתה. האם זאת באמת שמחה אמיתית?
השמחה האמיתית זה התורה וקיום המצוות.
"בשמחה הפנימית האמיתית, השמחה של התורה, לא רק שאין האדם שוכח בה את עצמו ועולמו, אלא להיפך, לאורה של השמחה האדם מגלה את עצמו ועצמיותו ואת כל למו הפנימי" (הר' אלמליך בר שאול).
האם זה אומר שתחפושות ומסיבות הם בכל לא שמחה אלא דבר שלילי?
לא, הם פשוט ביטויה החיצוניים של השמחה. היא מותרת אך תלוי מה העיקר ומה הטפל, ואם אנחנו לוקחים את החיצוניות כעיקר או לא.
"שמירת האיזון בין תוכנה הפנימי של השמחה לבין ביטוייה החיצונים היא היסוד העיקרי לעיצובה של השמחה הרצויה. אם התוכן הוא דל והביטויים הם מרובים, אין זו "שמחה", אלא "הוללות וסכלות" (הרמב"ם).
בקיצור, חשוב לשלב את שני הצדדים וליצור שמחה אמיתית ומושלמת.
ונסים בפתגם החסידי: "בשמחה, אותיות 'מחשבה' ". שמחה בלי מחשבה איננה שמחה!
שנהיה שמחים תמיד!
אושרית ותיק.