קוד: נא להתפלל לרפואתו של- בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
בימינו, אנשים טובים נוהגים להתפלל לרפואתם של חולים בישראל. מקובל לציין
בתפילה את שם החולה ואת שם אימו. אולם, האם זה מנהג נכון?
על-פי משלי כה2: "כבוד אלהים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר
", כלומר, כבודו של ה' הוא, שמסתירים את פרטי הבקשה ולא מפרטים אותה, כי ה' יכול להבין את פרטי הבקשה גם בלי פירוט (פירושים נוספים)
ואכן, בשני מקומות בתנ"ך שבהם מתוארת תפילה בעד חולה, לא נזכר שם החולה, ובוודאי לא שם אימו:
אל נא רפא נא לה" - ואכן, בתלמוד בבלי (ברכות לד.), למד רב חסדא מפסוק זה, ש"
כל המבקש רחמים על חבירו - אין צריך להזכיר שמו".
תשב נא נפש הילד הזה על קרבו".
תפילות אחרות מתוארות ללא ציטוט, ולכן אי אפשר לדעת אם שם החולה נזכר בהן:
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, כי עקרה היא"
ויבקש דוד את הא-להים בעד הנער"
ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם, ויתפלל אל ה'".
ויש אומרים (ראיתי ב"שבת בשבתו" לפרשת תולדות ה'תשס"ה), שנוהגים להזכיר את שם הוריו של החולה רק כאשר החולה לא נוכח; אך בכל התפילות שנזכרו כאן, החולה היה נוכח, ולכן אי-אפשר להסיק מהן מסקנות לגבי מנהג זה.