תשוקתך / תשוקתו

קוד: תשוקתך - תשוקתו בתנ"ך

סוג: פרטים1

מאת: ע"פ הלל גרשוני

אל: נח"ת שבת אב ס"ב

[ע"פ הלל ג']

שני פסוקים דומים בתחילת ספר בראשית:

• בראשית ג16, הקללה שנתקללה האישה לאחר החטא: "אל האשה אמר: 'הרבה ארבה עצבונך והרנך - בעצב תלדי בנים; ואל אישך תשוקתך, והוא ימשל בך".
• בראשית ד 7, בדברי ה' לקין לאחר שמנחתו לא נתקבלה: "הלוא אם תיטיב, שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ; ואליך תשוקתו, ואתה תמשל בו".

בשני הפסוקים, הפירוש המקובל הוא שהתשוקה היא של המשתוקק (תשוקתך = שאת משתוקקת), כלומר:

• האשה משתוקקת אל האיש (למרות שהיא סובלת מההריון ומהלידה, בכל-זאת היא ממשיכה לשכב איתו), ולכן הוא יכול למשול בה.
• החטא משתוקק אל האדם ומתאווה להכשילו.

אבל בלשון המקרא, סיומת שייכות יכולה לשמש גם במשמעות הפוכה (תשוקתך = שמשתוקקים אלייך). לפי זה אפשר לפרש:

• האיש משתוקק לאשה, דבר שגרם לו להיגרר אחריה ולחטוא בעץ הדעת, ומשום כך ניתן לו מעכשיו הכוח למשול בה, כדי שהחטא לא יחזור.
• האדם משתוקק אל החטא, ולכן הוא צריך להתאמץ ולמשול בו, כדי שלא יתדרדר לפתח הקבר (ראו רש"י וגם משלי ה8).