קוד: ידע טוב ורע - שמע טוב ורע בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: אראל
אל:
המושג המרכזי בפרשת גן-עדן הוא
דעת טוב ורע
. פירושים רבים ושונים הוצעו למושג הזה. במאמר זה ננסה להבין את משמעות המושג ע"י השוואה בין שני פסוקים:
כי יודע אלהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם כאלהים,יודעי טוב ורע.
כי כמלאך האלהים, כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע, וה' אלהיך יהי עמך.
יש שלושה הבדלים משמעותיים בין הפסוקים:
לדעתי, הפסוק הראשון מדבר על היכולת לקבוע באופן עצמאי עקרונות מוסריים של טוב ורע. זוהי תכונה של אלהים, שיכול לקבוע בעצמו מהם העקרונות המוסריים שלו. הפסוק השני מדבר על היכולת לשמוע ולהבין את העקרונות המוסריים שקבע ה'. זוהי תכונה של מלאך האלהים, שבזכות קרבתו אל ה' יכול לשמוע את דבריו מקרוב.
הרבה הוגי-דעות במהלך ההסטוריה היו "יודעי טוב ורע
", כלומר - קבעו עקרונות מוסריים בעזרת השכל האנושי שלהם, כגון: אנוכיות, תועלתנות, מוסר של חובות, מוסר של זכויות ומוסר של אופי.
הרבה הוגי-דעות במהלך ההסטוריה ניסו להיות "שומעי הטוב והרע
", כלומר - ניסו לשמוע ולהבין את העקרונות המוסריים שניתנו ע"י ה'.
האם כל אדם חייב להיות באחד משני הקצוות? בהחלט לא: ייתכן אדם שמתלבט בין "דעת טוב ורע" לבין "שמיעת הטוב והרע". ייתכן גם אדם שאין לו בכלל עקרונות מוסריים עקביים - לא אנושיים ולא אלהיים - אלא הוא מתנהג בכל מצב בצורה אחרת.
זה לדעתי היה מצבו של האדם לאחר שנברא. האדם נברא עם הרבה שכל, ועם בחירה חופשית, אבל - בלי עקרונות מוסריים עקביים. ה' רצה לראות מהו הכיוון שהאדם נוטה אליו: האם האדם נוטה לכיוון הצייתני של "שמיעת הטוב והרע" או לכיוון העצמאי של "דעת טוב ורע". לשם כך נטע ה' בגן-עדן את עץ הדעת-טוב-ורע ואסר על האדם לאכול ממנו.
בזעת אפיך תאכל לחם".
יצחק18:26:43 11.01.2004