חמור = בהמה אסורה באכילה, שמהווה חלק חשוב ממשק-הבית של האדם
קוד: חמור= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: כפית ה'תשס' ניסן
ב'כפית של נח"ת' הקודמת שאל עמוס עזריה כמה שאלות על החמורים של אחי יוסף. לפני שנשיב לשאלות נשאל עוד כמה שאלות על חמורים בתנ"ך:
-
בראשית כב 5, לפני שאברהם הולך לעקוד את יצחק הוא אומר לעבדיו: "
" למה אברהם טורח לציין את החמור שלו?שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה; ונשתחווה ונשובה אליכם.
-
באותו מקום: המילה "עם" מראה על דמיון, ולפי זה פירשו חז"ל (יבמות סב.)
שהעבדים דומים לחמורים. האומנם התורה מתייחסת כל-כך בזלזול לעבדים?!
-
[ע"פ השאלה של עמוס] מה כל-כך מיוחד בחמורים של אחי יוסף? עד כדי כך שבבראשית מג 18 כתוב: "
" אחי יוסף אומרים כביכול: 'לא רק שהם יתנפלו עלינו ויקחו אותנו לעבדים אלא גם יקחו לנו את החמורים'?!...ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחותינו בתחילה אנחנו מובאים -- להתגולל עלינו ולהתנפל עלינו, ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו
-
[כנ"ל] גם בפרק הבא בפסוק השלישי החמורים זוכים ליחס מיוחד: "
". למה זה כל-כך מעניין אותנו שגם החמורים שולחו?!הבוקר אור והאנשים שולחו, המה וחמוריהם
-
בשמות יג13, במצוות הבכורות, נאמר: "
" ע"פ ההלכה, חמור הוא החיה היחידה שצריך לפדות את הבכור שלה. למה דווקא חמור?וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו; וכול בכור אדם בבניך תפדה.
-
האיש הלוי (שופטים יט19) אומר: "
" קודם הוא מדגיש שיש אוכל לחמורים - ורק אחר-כך הוא מזכיר את עצמו, את נערו ואת פילגשו! האם החמורים חשובים יותר מבני האדם?!וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו, וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך: אין מחסור כל דבר.
-
גם במשפט המלך (שמ"א ח16) נזכרו החמורים יחד עם בני האדם: "
"ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם -- ייקח; ועשה למלאכתו.
-
כשקיש, אבי שאול, מאבד את האתונות (שמ"א ט 3) -
שאול הולך עם נערו לחפש אותן, והם משקיעים בזה המון זמן -
הם מסתובבים בכל הר אפרים ובארץ בנימין, עד שנגמר להם האוכל! למה היה כל-כך חשוב להם למצוא את האתונות?!
-
בנבואת הגאולה בזכריה ט9 נאמר: "
" למה כל-כך חשוב לנביא להדגיש שהמשיח יבוא "רוכב על חמור"?!גילי מאוד בת ציון! הריעי בת ירושלים! הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני ורוכב על חמור, ועל עיר בן אתונות.
-
החמור הוא החיה היחידה (עד כמה שידוע לי) שהצליחה לדבר בלשון בני-אדם אחרי הגירוש מגן העדן (-- אתונו של בלעם).
לדעתי, הפתרון לכל השאלות האלו הוא, שבימי התנ"ך -
הגישה לבעלי החיים היתה הפוכה מהגישה בימינו. בימינו אומרים ש"הכלב הוא
ידידו הטוב ביותר של האדם", והחמור נחשב לחיה טיפשה ובזויה. אבל בתנ"ך
המצב היה הפוך -
הכלב נחשב לחיה בזויה, והחמור נחשב לחיה כמעט אנושית.
זה מסביר למה בכל הפסוקים שהזכרנו מזכירים את החמורים באותה דרגת חשיבות (כמעט) כמו בני האדם. הפסוק "
"
אכן מראה על דמיון בין החמור לבין העבד, אבל זה לא מראה על זלזול בעבד אלא
על הערכה לחמור. אחי יוסף דאגו לחמורים שלהם לא פחות מאשר לעצמם, כי
החמורים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה. וכך גם האיש הלוי, וכך גם שאול ונערו.
מצוות פדיון בכורות חלה רק על בני-אדם ועל חמורים (פירוט). וגם באחרית הימים -
הגאולה לא תבוא על ידי אדם בלבד, אלא על ידי השילוב של אדם עם חמור: "
שבו לכם פה
עם החמור
".
עני ורוכב על חמור