קוד: ה' זה סיני בתנ"ך
סוג: לא גמור
מאת: אראל
אל: לא גמור
בשני שירי-מלחמה יש תיאור דומה שבו נזכר הר סיני:
ה', בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ, מִפְּנֵי ה': זֶה סִינַי - מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
אֱלֹהִים--בְּצֵאתְךָ, לִפְנֵי עַמֶּךָ; בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה. אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ-- מִפְּנֵי אֱלֹהִים; זֶה סִינַי -- מִפְּנֵי אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת, תָּנִיף אֱלֹהִים; נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה, אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ"
1. יש מפרשים, ששני הקטעים מתארים את מעמד הר-סיני; אולם, בשני המקרים לא ברור מדוע בחרו המשוררים לתאר את מעמד הר-סיני בשיר מלחמה, ומדוע תיארו רק חלקים מסויימים ממנו (ולא הזכירו, למשל, את מתן התורה באותו מעמד).
2. ע"פ מלבי"ם (ובניגוד לטעמים), הביטוי "זה סיני" נסמך לשם ה': הביטוי "ה' זה סיני" או "אלהים זה סיני" הוא תואר לה', כמו הביטוי "ה' אלהי ישראל
", "האלהים אשר בירושלים
" (עזרא א3), "יושב הכרובים
" (שמ"א ד4), ועוד.
3. בתהלים סח, אפשר לפרש, שחלק מהמלחמה התנהל בדרום - באזור הר סיני, והפסוקים מתארים את הניסים שעשה ה' לישראל באותו מקום (ע"ע שיר בכמה קולות על מלחמה בכמה חזיתות ). אולם, פירוש זה אינו מתאים לשירת דבורה, שהתנהלה בצפון ובלי שום קשר להר-סיני. ייתכן שהפסוקים בשירת דבורה מתארים את מלחמות העבר, כדי להנגיד בינן ובין המצב הבטחוני הרעוע בדור שלפני דבורה (ע"ע הר סיני, הר שעיר ושירת דבורה ).