הריפוי הניסי בתנך

קוד: ריפוי ניסי בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: הילה עמיצור

אל: כפית ה'תשנ"ט אדר

בתנ"ך נתקלתי ב2- שיטות ריפוי:

  • לרפא המר במר/ הדומה ירפה את הדומה.
  • סם מתוק בתוך דבר מר.

המקרים שבדקתי הם:

דבר ראשון אני רוצה לשייך כל מקרה לצורת רפואה:

1. במרה - האם העץ מר או מתוק?

2. בנחש הנחושת - כאן ברור שמדובר בשיטת הדומה ירפא את הדומה.

3. ביריחו - הריפוי נעשה בעזרת מלח. ידוע שמלח מקלקל מים ולכן ברור שזו שיטת המר במר.

4. בסיפור הנזיד -

5. צרעת נעמן - גם כאן מדובר בשיטת הסם מתוק לתוך דבר מר, משום שהצרעת טמאה והירדן טהור.

6. בברזל- כאן מדובר במקרה מעט שונה אבל לפי דעתי גם הוא נכנס לאותו כלל.

7. בשחין של חזקי'ה -

אז מה החלוקה?

אז בואו נחלק לפי הפרשנים:

מתוק

מר

הנזיד

מרה

ברזל

נחש הנחושת

צרעת נעמן

יריחו

שחין

סיכום:

לפי המקרים, בכל מקום שמדובר בדבר ה' שנעשה בידי נביא יש שימוש בשיטת המר במר, וכל מקום שמדובר בנסים שנעשו ביוזמת הנביא מדובר בשיטת הסם מתוק בתוך דבר מר.

היוצא דופן היחיד הוא מקרה יריחו. יריחו נעשה ביוזמת אלישע אולם יש שימוש בשיטת ריפוי המר במר.

וכאן נשארת השאלה פתוחה: במה שונה סיפור ירחו?

לשאלה זו לא מצאתי תשובה ואשמח לשמוע רעיונות.

(הערת מערכת: לכל רעיון ותגובה חובה לשלוח עותק לכפית...)

 

תגובה / אראל

מה שכתבת על הריפוי הניסי (אדם מרפא את המר במתוק, ה' מרפא את המר במר), נשמע לי מאד הגיוני, ונראה לי שגם הסיפור על מי יריחו מתאים לזה. כי מי יריחו לא היו מלוחים או מרים אלא "רעים". לאנשי יריחו לא חסרו מי שתיה, הם גרו ליד הירדן ויכלו להביא משם מים. הבעיה היתה שבמי יריחו היו הרבה חרקים ושרצים רעים שמעבירים מחלות ("המים רעים"=מזוהמים) ולכן "והארץ משכלת"- אנשים מתו ממחלות. אלישע שפך מלח, כי שרצים לא יכולים להתקיים במים מלוחים (הכוונה- מלוחים מדי כמו בים המלח), ולכן "ולא יהיה משם עוד מוות ומשכלת"- המחלות יפסקו.

זה לא בדיוק "ריפוי המר במתוק" אבל זה אותו רעיון- ריפוי שקרוב לדרך הטבע: המלחה לצורך חיטוי. חוץ מזה- מענין שכל ה"ריפויים" שנעשו בדרך הטבע נעשו על ידי הנביא אלישע, והשאר נעשו על ידי נביאים אחרים (משה, ישעיהו). מעניין מה המשמעות של זה …

תגובות